|
|
Page:11
11 העץ מיד, אבל קודם אנסה להבהיר מה היתה עבורו משמעות "שלו", כפי שאני חושד היום ; ומדוע היתה להם משמעות כזאת . עם הגיל המתקדם אני מבין שהשוני התהומי למראית עין בגישה שלנו לטבע — בעיקר בכל האמור בעצים — שירת באופן מתמיה את אותה מטרה, מעין מערכת שורשים משותפת, שזורה, תבנית פרדוקסלית . אבי השתייך לדור שחייו נחרצו אחת ולתמיד בידי מלחמת העולם הראשונה . כלפי חוץ, ברוב אורחותיו דבק במוסכמות והקפיד הקפדה יתירה שלא לפגוע במנהגיהם של שני העולמות שבהם חי — הפרברים ועולם העסקים של לונדון . לפני המלחמה התעתד להיות עורך דין ; אלא שמותו של אחיו בקרבות איפּר ( Ypres ) , ואז של אביו — דמות אב טיפוסי של שלהי התקופה הוויקטוריאנית, שהותיר אינספור ילדים לפרנס משתי מערכות נישואין — דחקה אותו אל ענף הטבק . המפעל המשפחתי היה צנוע . הוא התמחה בסיגרי הוואנה, מקטרות בּרייר בעבודת יד, סדרה משלו של סיגריות וירג'יניה טהורות ( עוד טעם אבוד ) , והחזיק בשתיים – שלוש חנויות, אחת מהן במרכז פיקדילי, שנהנתה מלקוחות יוקרתיים מפעם לפעם . מסיבות שונות — לבטח לא מחסור בדאגה מצד אבי — דעך המפעל בהדרגה במהלך שנות השלושים, ומלחמת העולם השנייה חיסלה אותו סופית . אך בילדותי המוקדמת, מדי יום ביומו היה אבי יוצא ללונדון בחליפה ובמגבעת : שעה ברכבת הלוך, שעה חזור . במהרה החלטתי שלונדון פירושה תשישות
|
|
|