sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

11 קדושת הסטטוס-קוו 16 גם היא, והסוגיה נותחה גם בראייה סוציולוגית . טובי בחן באספקלריה של היסטוריון את מדיניות ישראל בסוגיית הפליטים בין 1948 ל- ,1956 אגב התמקדות במעבר מההיבט הפוליטי של הבעיה להיבט הכלכלי . גם פריד התמקד בשנים אלו במדיניות "הם אינם חוזרים", כדברי שרת, ובעיקר בשאלה כיצד ראו בירושלים את פתרון הבעיה . אמנם פריד משקף במחקרו באופן יסודי ושיטתי מציאות היסטורית, אך הוא 17 מכל מתמודד פחות עם תהליך עיצוב המדיניות והגורמים לה . אלו עולה שאין בנמצא ולו מחקר אחד שבחן בשיטתיות ולעומק את מדיניות ישראל בשאלה זו בין השנים 1948 - ,1967 לא כל שכן מחקר היסטורי ואמפירי שנשען על גישות ותיאוריות מתחום מדע המדינה ככלל וחקר היחסים הבין-לאומיים ומדיניות החוץ בפרט . סוגיית הפליטים לא הייתה סטטית . מסוף שנות ה- 50 ובעיקר מתחילת שנות ה- 60 של המאה ה- 20 החל תהליך שינוי עם מיסודה המתחדש של הלאומיות הפלסטינית . האם בירושלים הובנו תהליכים ושינויים אלו ? ואם לא הובנו כיאות - מדוע ? האם עקבה ישראל אחר תהליכי השינוי שחלו בקרב הפליטים מצדו האחר של גדר הגבול ? כיצד ניתן להסביר את העובדה שקברניטיו של היישוב היהודי, שהכירו ערב הקמת המדינה בקיומה של תנועה לאומית פלסטינית, בחרו להתעלם ממיסודה המתחדש של תנועה זו בשנות ה- 60 ? לאחר מלחמת ששת הימים, ובעיקר במהלך שנות ה- ,70 המושגים "ישות פלסטינית" ו"זכויות העם הפלסטיני" חדרו יותר ויותר לתודעה הבין-לאומית ולמרכז הדיון הציבורי בישראל . סוגיית הפליטים קיבלה קדימות הולכת וגדלה, שינתה את פניה והפכה לבעיה הפלסטינית . ואולם תקופה זו נותרה מחוץ לתיחום הכרונולוגי של הספר . קביעת מלחמת ששת הימים כ"גבול כרונולוגי עליון" מאפשרת פרספקטיבה היסטורית מינימלית . בד בבד, מלחמת ששת הימים היא תאריך חשוב בציון ההתפתחות

רסלינג


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help