sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:11

הקדמה למהדורה העברית • 11 לעומת זאת, יצורים רגשיים : רגשות הם היבט מרכזי בהוויה שלנו . הם נותנים לנו מוטיבציה ותגמול ועונש, בדרך כלל כדי לתמוך ברווחתנו ( גם אם זו לא תמיד התוצאה ) . רגשות מעורבים ברוב המחשבות והמעשים שלנו ( Newton, 2014 a, 2016 a ) . אין בזאת כדי לומר שאנו לא רציונליים : אותם רגשות עשויים לעזור לנו לחשוב בדרכים מסוימות ולהגיע להחלטות נבונות, אבל בינה אנושית איננה בינה מלאכותית . ראשית, רגשות עזים מאוד, כגון כעס או אקסטזה, עלולים להכשיל חשיבה מכל סוג שהוא . התחושה היא שהתודעה במערבולת, ואין מקום לחשיבה תכליתית . אפשר לראות זאת בכיתה כשמישהו נקרא לענות על שאלה . לאחדים המבוכה גדולה כל כך עד שהם אינם מצליחים להיזכר בתשובה או לנסח אותה, ואי-הנוחות המנטלית מחמירה . כשהם מתבקשים לדבר בשפה זרה, פחד במה משתק אותם ומספק להם מסנן אפקטיבי ( 1988 Krashen, ) . רגשות הקשורים לביצועים, במיוחד חרדה, מתגברים גם לנוכח מבחנים עתירי סיכון . בעוד שמעט חרדה עשויה לעורר מוטיבציה, הרי שחרדה רבה מדי עלולה להציף את התודעה ולהנמיך הישגים . רוב המורים מנסים להפחית רגשות עזים מהסוג הזה, אך גם מצבי רוח יכולים להשפיע על החשיבה, לעתים לתמוך בה ולעתים להזיק לה ( Newton, 2016 a, 2016 b, 2014 b ) . אפשר לחלק כמה סוגים נפוצים של חשיבה תכליתית לשתי קבוצות כלליות : חשיבה מתודית וחשיבה בונה ( 2015 Newton, ) . חשיבה מתודית מתאפיינת בעיבוד שיטתי ומפורט של מידע, הכולל בדרך כלל ניתוח, לוגיקה פורמלית וניסוח טיעון . חשיבה מתודית נוטה להיות מרכזית בחשיבה דדוקטיבית ובחשיבה מעריכה או ביקורתית ( אף שהן עשויות לכלול סוגי חשיבה אחרים לפי הצורך, לדוגמה שחזור מהזיכרון ) . מצבי רוח חיוביים, למשל תחושת עליזות, לא משפיעים במיוחד על חשיבה מתודית, אך רגש שלילי או עצב משפיעים . תחושת עצבות מכניסה את החושב להלך מחשבה זהיר וקשוב, והיא מדגימה כיצד מצבי רוח מצמצמים וממקדים את החשיבה . דבר זה עשוי להועיל לחשיבה מתודית מתמשכת ולא טריוויאלית . מורה המעוניין לעודד חשיבה מתודית יכול לצמצם את מה שמלהיב את התלמידים ולהרגיע אותם בעזרת דוגמה אישית וארגון, כדי שיוכלו לגלות מעורבות נאותה במטלה . מובן שמצבי רוח שליליים חזקים, כמו דיכאון עמוק, עלולים לבטל את ההשפעה ולחבל ביעילותה של החשיבה . חשיבה בונה, לעומת זאת, מתאפיינת ביצירת אסוציאציות, יחסים וסינתיזה לתוך מכלולים לכידים . היא מרוויחה מהִלכי רוח עליזים, משום

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help