sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

מ ב ו א 14 מסכת קידושין בספרות חז"ל . משנת קידושין מתמקדת בפן המשפטי בלבד . כפי שנראה להלן הייתה סדרת טקסים שבסופם עברה האישה לבית בעלה, והם נמשכו זמן מה לאחר תחילת החיים המשותפים . אף על פי כן אין המשנה רומזת להם . אפילו הנישואין עצמם אינם נזכרים במשנתנו במפורש . מטרת הקידושין או האירוסין היא להכין את טקס הנישואין שבסופו האישה מתחילה לחיות עם בעלה באופן סדיר . אך עבור משנת קידושין מעשה הקידושין מוצג כמטרה בפני עצמה שאין אחריה המשך . ברור שאין למעמד האירוסין כל תפקיד כשלעצמו ; ללא ההמשך הטבעי של הנישואין הוא חסר ייעוד . על כן מובן שאין לקרוא את משנת קידושין כיצירה עצמאית . המשנה באה לתאר ולשקף את השלב הראשון, ואין ללמדה אלא כחלק של השלם . קריאה זו טבעית ללומד המסורתי, אבל במחקר הוצע כבר לקרוא כל משנה כיחידה עצמאית כוללת ושלמה, וכאילו כל אחת משקפת אופי משלה ( אופיו של העורך ) . גם אנו נוקטים לעתים בדרך זו בכל מקום שבו היא נדרשת לדעתנו . אבל במקרה זה ברור שמשנת קידושין כולה היא פרק במסכת נישואין הכוללת פרקים ממסכת כתובות, עשרות משניות בודדות, ברייתות המפוזרות בתלמוד והרבה מסורות שאבדו לנו . בעם ישראל עוצבו טקסים רבים בתקופת המשנה והתלמוד, ואולי אף שורשיהם נעוצים בתקופת המקרא, אך שאלה זו קשה לבירור . למרות חשיבות הפולחן המקדשי, ומאוחר יותר לימוד התורה, שני אלה לא הפכו למודל לעיצוב הטקסים . כך, למשל, לטקס ברית המילה ניתן היה להעניק פרשנות של קרבן, ואמנם פרשנות כזאת מופיעה במקורות המאוחרים, אך במידה מצומצמת בהרבה . בחברה היהודית, המשפט, שהוא תוצאה של מבנה הלימוד, הפך להיות הדגם המעצב של רבים מהמעמדות הסמליים . גם הייבום והחליצה עטו מעטפת זו . הפקרת פירות שביעית, הרמת מעשרות, לקיחת הלולב וכיוצא באלו – כל הטקסים הללו עוצבו כמעין מכירה, וחכמים נוקטים בהם במונחים ובגדרים של מכירה . הפקרת שביעית, למשל, נעשית לפני עדים כמו מכירה, זאת אף שאין כאן צד שני המקבל את החפצים . להערכתנו יש כאן השפעה מובהקת של דרך התנהלותה הפנימית של שכבת החכמים המפתחת את הלימוד בכיוון של הליך משפטי לכיד והגיוני, ועמדנו על כך במבוא הכללי לפירוש המשניות . דומה שעל עיצוב טקסי הנישואין השפיעו שני מרכיבים עיקריים . הראשון הוא ההיבט המשפטי . מעבר האישה נתפס כקניין סמלי, וסמליו הם סמלי קניין . בספרות כבר מיטשטשת ההבחנה בין המעשה הסמלי לקניין ממשי . משנת קידושין עצמה בסידורה כורכת את הקידושין עם קניינים אחרים, ריאליים יותר . עם זאת לא כל סמלי הקניין משמשים בקידושין, וכנראה גם לא בקניין בני אדם ( עבד, עבד עברי ) אחרים, כל זאת בניגוד לקניית חפצים שלהם דרכי קניין אחרות . מבחינה זו סידור המשנה משדר מסר שקידושין הם מעשה קניין

תבונות


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help