|
|
Page:10
עיר - תעשייה 10 של שאלות אלו בחרנו גם לשתף אורחים שהציעו כיוונים שונים . כך למשל נשמע 4 אחד הדיונים : יוברט : "כשהתחלתי לחשוב על הנושא שאלתי את עצמי מה בתוך הטרמינולוגיה מפריע לנו לתפוס את היחס בין העיר לתעשייה, שמשום מה היום נתפסות כשתי ישויות שונות ; מתי הן נעשו שתי ישויות נפרדות ? עם ההתפתחות של התכנון המודרניסטי . הרעיון הבסיסי היה לשלוט על ידי הפרדה מרחבית . הדיפרנציאציה המרחבית מאפשרת לנו לכתוב חוקים ורגולציות — עיצוב המרחב כפתרון בעיה . מה הבעיה ? הבעיה היא בעיה אנושית שהאחד מפריע לשני, קרוב מדי / רחוק מדי . בכלכלה זה נקרא 'השפעות השכן' — מה שאתה עושה מפריע לשכן, לטוב ולרע . הבעיה היא איך אני מסדיר את זה . זה הבסיס המוסרי של תכנון — אנחנו מתערבים כדי למנוע הפרעות . אז נכנס העניין הזה של איזוּר או הפרדה [ . . . ] " . יואב : "אפשר לא לנסות למנוע חיכוכים, זה יסתדר מאליו" . רוני : "שום מתכנן או יזם לא היה רוצה להיכנס למצב של אי-ודאות כזה, שבו החיכוכים כבר 'יסתדרו מאליהם'" . טלי : "התכנון מבקש למנוע קונפליקטים . גם אם לא היינו נותנים הנחיות המתכנן באופן אוטומטי היה מקדם איזשהו סדר כדי למנוע חיכוכים" . יוברט : "הנחיה אפשרית זה 'ללא הנחיות'" . מירב : "ניתן לבנות טבלה ולחשוב איפה כדאי לקדם שיתוף ומהם החיכוכים שאני רוצה למנוע" . טלי : "זה אומר שיש להגדיר טוב ורע" . יואב : "יש חיכוכים שהם נסבלים" . טלי : "כלומר מנעד של חיכוכים . זה כבר סדר" . יוברט : "יש תיאוריה שלמה שבני אדם הם ככה בכל הטבע שלהם, שהקונפליקט הזה הוא built in . כל הרעיון של שיתוף הציבור, של ציבור שאמור להגיע לקונצנזוס הוא בלתי אפשרי וזה למעשה אף פעם לא קורה . אז אולי הכי כדאי לשאוף לאגוניזם, לעירוניות המבוססת על ויכוחים פתוחים ודמוקרטיים . במילים אחרות, אין מה לשאוף לקונצנזוס" . ואמנם, גם אם לא הבנו את זה במהלך הדיון עצמו, זה מה שמבקש הספר לומר בצורה ברורה . לא ניתן להגיע לקונצנזוס ואולי אין צורך לשאוף אליו . קונפליקטים הם משהו שיש לחיות עמו, יש להיות מודע אליהם, להכיר אותם, לא ניתן למגרם . 4 דיון מס' ,6 13 . 7 . 14 . צוות הפרויקט בהשתתפות פרופ' יוברט לו-יון וחן רוזנק .
|
|
|