|
|
Page:9
9 פתח דבר למקום העבודה, מה הם עושים בהפסקות שלהם, היכן הם אוכלים, מה היחסים ביניהם . ביקשנו לאתר גם את הקונפליקטים השונים, הכלכליים, החברתיים או הסביבתיים בסביבת העבודה . בתום כל סיור צפו התלבטויות חדשות בנוגע לבחירות שלנו, לחומר שנאסף ולתובנות שעלו מהאתרים . מידי שבוע דנו במה שראינו, במה שלא הספקנו לראות ובמה שלא התירו לנו לראות במפעלים ובחברות בהן ביקרנו, והתווכחנו על נקודות מוצא לניתוח החומר ועל החזון . כך, למשל, אחד הוויכוחים נסב סביב הרעיון של יציבות . אותה אשליה של העידן המודרני בנוגע ליכולתה ( של המדינה ) לשלוט בתהליכים מורכבים . לאחר ויכוח סוער הסכמנו שבמיוחד בעידן של הכלכלה המודרנית המבוססת על רעיון של סיכון ( אשראי, בורסה וכן הלאה ) , היציבות היא מיתוס . אבל גם לנו היה ברור שבשונה מהכלכלה המודרנית, תכנון הוא כלי שבמהותו מבקש לייצב, להסדיר, הוא שדה המתנהל בעצלתיים ואשר לרוב אינו יכול להדביק את הקצב המהיר של הכלכלה . איך להתמודד עם המתח הזה ? עם חוסר יציבות מובנה מחד גיסא ורצון להסדיר את המרחב מאידך גיסא ? על כך לא הסכמנו בינינו . "אם אני בעל עסק שרוצה להשקיע בישראל עלי לדעת שהמיסים לא ישתנו בפתאומיות, שהעובדים יישארו ושתהיה אספקת כוח אדם . עבור המפעל, יציבות היא חיונית . בעל המפעל לא ילך למקום שבו יש חוסר יציבות ביטחוני או חברתי", אמר מי מאתנו . "אין דבר בעולם שמשתנה מהר יותר מאזור תעשייה," אמרו אחרים, "לדבר על יציבות בהקשר של תעשייה זה אוקסימורון . " אז איזה סדר ניתן לייצר ? צריך סדר ? ייתכן שהכיוון, כך נחתם אותו דיון, אינו שאלת היציבות אלא הגמישות בתהליך ההסדרה . אין ספק, ההכרה בחוסר שליטה או שליטה מועטה על סביבות העבודה, במיוחד בעולם גלובלי, ערערה אותנו קצת . במיוחד ההבנה שמדובר במערכת כלכלית- פוליטית, מורכבת, המחברת בין משאבים, ייצור ואנשים . כצפוי, החלק הקשה היה לנתח את החומר שנאסף . על מנת להבין טוב יותר את המרחב התעשייתי בישראל בנינו תרגילים קבוצתיים אשר אפשרו לנו לארגן ולהבין טוב יותר מה מצאנו . כל ביקור תועד, כל דיון תומלל וכל תרגיל עוּבּד טקסטואלית וגרפית, מה שאפשר לנו לחזור לשלבים שונים בתהליך העבודה . חלק קטן מהחומר שנאסף מצא את מקומו בין דפי הספר . במהלך העבודה צפו שאלות קבועות : מה השיח התכנוני יכול להציע כאן ? האם בישראל, מקום שבו השיח נשלט על ידי השיח הביטחוני והלאומיות המסוכסכת, באופן כזה שמטשטש ומדחיק סדר יום חברתי-מרחבי, יש ערך לסדר יום תכנוני בתחום העבודה ? האם הוא יכול לייצר סדר יום שישנה את חוקי המשחק ? בבחינה
|
|