|
|
Page:12
12 / / אנליזה ארגונית 27 תמיד משיתים על עצמם את המגבלות הכרוכות במדיניות גיוון . האתגר של ההנהלה בהיבט זה הוא מצד אחד לעמוד בתחרות חריפה, ומן הצד האחר ליצור סטנדרטים של גיוון שישמשו מקור השראה גם לשאר ה'שחקנים' בתחום . מבחינה זו מחויבות לגיוון עשויה להיות גם בסיס לחיזוק הלגיטימציה הכוללת של הארגון בפעולתו . ברור שגיוון בתעסוקה הוא בחזקת מעשה מתקן . ככזה הוא כרוך – לפחות בראשיתו – במאמצים מיוחדים ומובְנים שדורשים הכרה ומחויבות ניהולית, ואשר מתחרים בתובענוּת מובנת לעבודה מצוינת, זריזה, מיומנת ומוקפדת – עיקר סדר היום של הארגון . עם זאת, לתפיסתנו, מצוינות מקצועית, רגישות לזולת, הוגנות בהעסקה וגיוון כערך יכולים ליצור צירוף ארגוני מנצח . בתהליך זה צפויה להיות מופגנת רגישות רבה למידה שבה ההנהלה מקדמת גיוון מתוך הכרה בערכו ולא עקב כפייה חיצונית של אסדרה ( טליאס, ,2015 2017 ) , ולמעבר מהמישור ההצהרתי למעשה היום-יומי . תהליך זה כרוך גם בטיפוח תרבות ארגונית המשקפת ערכים, נורמות ופרקטיקות של גיוון, שיוכלו להפוך בהמשך למובנים מאליהם . תרגום גישה זו לפרקטיקה ארגונית יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופנים : יישוג ( Reaching out ) – מאמץ להגיע לאוכלוסיות שאינן מציעות עצמן לעבודה בארגון ( בין בשל דימוי של היעדר יכולת ובין בשל ספק אם יתקבלו ) ; קיום 'מכינות' שיאפשרו לחברי קבוצות מסוימות להתגבר על פערים שמשתקפים במבנה החברה הישראלית כיום ; רגישות בתהליכי המיון והתאמתם לקבוצות שונות ; הכשרת מנהלים לעבוד בתנאי גיוון ; מדיניות של הוגנות בהעסקה המכבדת גיוון ונותנת לכך ביטוי בתכנון הקריירה, ברמות השכר ועוד ; טיפוח אקלים ארגוני מגוון ; מתן תמיכה ארגונית אישית וקבוצתית לנקלטים בארגון ; שילוב הנקלטים במדרג התפקידים כולו ולא רק בתפקידי שוליים ; מעקב אחר המתרחש מתוך מגמה להתמודד עם חסמים שמתגלים ועם קשיים בלתי צפויים . לשם הדגמה של סוגיית הגיוון נתעכב להלן על עבודתם הארגונית בנושא של כלי תקשורת . / גיוון בתקשורת אנו נמצאים בעידן שרבה בו המודעות לקיומה של תקשורת רב-ערוצית ובהתאם גם לקיומם של אמצעי שידור שונים . בהקשר זה יש לגיוון שני ביטויים משלימים : אופי הנוכחות בעולמות התוכן המשודרים ובמדיה ( נוכחות רבה או מעטה ; מרכזית או שולית ; חיובית או שלילית ; סטראוטיפית או חורגת ) ואופי הנוכחות בתפקידים שונים לפני הקלעים ומאחוריהם . ההבנה בדבר כוחם של דימויים גוברת, וניכר שהבניית מציאות היא אחד הדברים העיקריים שמושפע מאוד מהמדיה ( בורדייה, 1999 ) . כפי שהראו קמה ופירסט ( 2015 ) , מעורבים בכך דימויים ויחסים בין קבוצות, יחסי כוח וגם אידאולוגיות .
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|