|
|
Page:11
ארכיאולוגיה של כתובת — קריאה אלטרנטיבית של המרחב 11 מיקרו-היסטוריה ומיקרו-גיאוגרפיה כמתודולוגיות מחקר מחקר הכתובות מתבסס כאמור על מחקר של יחידה מרחבית ברמת המיקרו — במקרה זה של כתובת ובית — כאשר ההנחה הייתה כי מתוך קריאה מרחבית אינדוקטיבית זו נוכל לגבש תובנות חדשות לגבי השפעת הסכסוך הישראלי- פלסטיני על המרחב הבנוי . מתודה זו של מחקר ברמת המיקרו מוכרת במחקרים היסטוריים כגישה אנליטית של 'מיקרו-היסטוריה' ( ראו למשל : ; 2010 Brewer, 6 כבר במאה השבע-עשרה החלו 2002 Gregory, ) . כפי שמזכיר קרלו גינצבורג, היסטוריונים איטלקים לחקור אירועים היסטוריים דרך ה'מיקרו', בדרך כלל היסטוריה של אדם, שכונה או כפר . אין זו בהכרח חקירה של דמויות שוליים, כפי שסוברים חלק מהחוקרים, אלא חקירה ממוקדת דמויות בכלל — שהיא אחת מהגישות האנליטיות הקיימות במחקר ההיסטורי . לעיתים זו חקירה של היוצא דופן ש'נלכד' בארכיונים ההיסטוריים דווקא בשל היותו יוצא דופן ( כמו מחקרו של גינצבורג על האדם שנשפט פעמיים בתקופת האינקוויזיציה ) . לדעת גינצבורג, חקירה היסטורית כזו מעלה שאלות שייתכן שלא היו עולות במחקר מקרו-היסטורי . לדבריו קנה מידה זה של חקירת מיקרו יכול להביא להכללות חשובות, בעיקר כי הפיצול למיקרו יכול להוביל לשאילת שאלות נוספות שעולות ממחקר מסוג זה, כפי שאכן קרה במחקר הכתובות . גינצבורג מציין יתרון נוסף למחקר מיקרו והוא התמקדות בנתונים תחומים ומצומצמים למקרה ספציפי אחד, שמהווה יתרון גדול בעידן של הצפת מידע ונתונים ברשתות החברתיות . כפי שטענה שירה וילקוף ( סדנת חוקרים, 2018 . 6 . 18 ) , מתודה זו "מכריחה אותנו להסתכל על השכבות השונות בצורה לא מקוטעת, אלא בצורה כרונולוגית שיוצרת סיפור, רצף היסטורי . 'מיפוי' של התקופות אחת על גבי השנייה, ובזיקה לבאה אחריה, ואחרי זה מחליטים על מה עושים זום — איך ולמה" . אף שבתחום ההיסטוריה מחקרי מיקרו-היסטוריה הם מקובלים, במחקרים בתחום הגיאוגרפי והתכנוני מתודולוגיה זו שכיחה פחות . המחקר המרחבי הראשון ברמת המיקרו נערך על ידי תמר ברגר ופורסם בספרה ד י ו נ י ס ו ס ב ס נ ט ר ( 1998 ) . ספר זה מתאר בפירוט את הסיפורים האישיים של משפחת חינאווי על אודות רכושה ובתיה, כאשר סיפורה של הבעלות המשתנה על נכסי משפחת חינאווי סופר משלוש נקודות מבט : זו של בעליה הערבים, זו של דייריה היהודים וזו של הקבלנים / היזמים והאדריכלים . גם חיים חזן ודניאל מונטרסקו ( 2011 ) ערכו מחקר שמבוסס על מיקרו-היסטוריה של נרטיבים מתנגשים של ערבים ויהודים שחיים ביפו . הם התייחסו ל'דרמה האוטוביוגרפית' של יהודים וערבים ביפו, שמתוכה אפשר ללמוד על היחסים הסבוכים והמסוכנים שבין האישי לפוליטי . לדבריהם, מציאות זו מכוננת ביפו אזורי מגע פרדוקסלים שמעמתים, חוצצים ומפגישים בין 6 בריאיון שנערך עימו ביום 2015 . 6 . 25 : https : / / www . youtube . com / watch ? v = VFh1 DdXToyE
|
|