sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

12 | כיצד לראיין למחקר איכותני - גישה התייחסותית בקבוצות טיפוליות ? אני יכולה לעורר וליזום, לשאול על הנושא, לשוחח עם אנשים שיש סיבה להניח כי סיפוריהם יהיו מעניינים ומאלפים . הסיפורים שיספרו לי, דעותיהם ותחושותיהם, יהיו החומר למחקר שלי . כך ''המצאתי'' את הריאיון הנרטיבי המחקרי, שהיה כמובן קיים, כמו אותו גלגל מיתולוגי, אלא שלא ''בבית ספרנו'', לא בארגז הכלים שבו הורגלתי להשתמש כפסיכולוגית חוקרת באקדמיה . כאן אעשה אתנחתא ראשונה בסיפור ההתפתחות שלי כדי לפנות מקום לתובנה מאוחרת : בצומת מכונן זה בחיי חברו שני גורמים מקצועיים ואחד אישי : הגורם המקצועי - אקדמי הראשון הוא שהייתי אז, ועודני עד היום, אשת מחקר, יוזמת ומחפשת מידע שיוביל להבנה . הגורם השני, שאפשר לכנות אקדמי - קליני, הוא שבזכות הנחיית הקבוצות ולימודי הגשטאלט הייתה לי זיקה לסיפורים שמסַפרים מטופלים במהלך הקשר הטיפולי . הגורם האישי הוא הדחף להבין את מה שמעיק עליי עצמי כאזרחית הארץ - מחיר המלחמה . אני מאמינה כי שלישייה דומה של גורמים מדריכה כמעט כל חוקר איכותני : 1 הסקרנות המחקרית, הרצון והיכולת להאזין לזולת והעניין האישי העמוק בנושא הנחקר . ברור לי כי כישוריי הקליניים, אף שהיו מועטים, תרמו לבחירה שעשיתי בשיטת הריאיון הפתוח, המכיל והאמפתי . זו השיטה שספרה של ג'וסלסון מלמד גם את מי שלא בא מהשדה הקליני ( אגב, הכשרה קלינית היא לפעמים לרועץ למראיין, שכן היא מכווננת להפעיל שינוי ולא רק ללמוד את הדברים כמו שהם – והרי זאת מטרת הריאיון המחקרי ) . רוב החוקרים הנרטיביים מגיעים לעבודתם המחקרית מרקע של עבודה מקצועית עם בני אדם בסביבתם הטבעית - בחינוך, בהוראה או בעבודה סוציאלית, בקרימינולוגיה, בייעוץ או בטיפול לסוגיו . יש הבוחרים בגישה האיכותנית מתוך ביקורת ואפילו שאט נפש מהעבודה המדעית הכמותית שבה התנסו, עבודה הפורטת לקטנות, סופרת ומונה את ההתנהגות האנושית ואת החוויות העשירות שכולנו מכירים מניסיוננו . במשך השנים התחוור לי מקומו של הריאיון הנרטיבי על הרצף שבין ריאיון הסקר לבין ריאיון האינטייק של המטפל או היועץ החינוכי . בקצהו האחד של הרצף נמצא הריאיון המובנה, הסגור, שלו מספר שאלות קבוע ולכל שאלה כמה קטגוריות תשובה שנקבעו מראש, כגון הנהוג בסקר צרכנים או במשאל פוליטי שנערך בטלפון . כאן עובר המראיין על מהלך זהה לחלוטין עם כל מרואיין, 1 בפרק זה השתמשתי בלשון זכר – חוקר, מראיין, מרואיין – כדי להימנע מסִרבול מיותר, אך כוונתי היא כמובן לשני המינים .

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help