|
|
Page:10
מבוא 10 אלא אף למי שלא היה חבר בקבוצה זו ולא נכח באירוע זה ובדומיו . שאלת מקומם של שפה ושל מונחים תרבותיים ייחודיים בהבנת תהליכים פנים- מפלגתיים נוגעת ברבדים של התהליך הפוליטי שנראים שוליים . דוגמה לשפה כזאת מצויה במאמר של יעקב וינשל שפורסם בגיליון הראשון של העיתון היומי חרות , שיצא לאור באוקטובר 1948 . מאמר זה היה הראשון בסדרת מאמרים, 'ז'בו : פרקים ממונוגרפיה' : במה המגנטיות של זה האיש הנקרא ז'בו ? [ . . . ] כלום היה זה אדם כשאר כל הבריות, ורק מחונן יותר בידי הטבע ? שמא עלינו להודות מלכתחילה שהאיש בא אלינו מעולם אחר בלתי נודע קודם לכן, והכניע אותנו על ידי חוקים בלתי נודעים . דברנו על אדם והרי השיחה נסבה על כוח סטיכי, כוח סטיכי שבספירת הנפש שמהלכן המטריאולוגי לא יימסר על ידי שום עקומים . 2 וינשל הוציא את דמותו של ז'בוטינסקי מתחום השיח הפוליטי 2 יעקב וינשל, 'ז'בו : פרקים ממונוגרפיה', חרות , 1948 . 10 . 8 . יעקב וינשל ( 1891 - 1981 ) היה ממייסדי קופת חולים לאומית וברית הציונים הרוויזיוניסטים העולמית, ויושב ראש המרכז בארץ . סופר ועיתונאי שכתב בכל מיני עיתונים . וינשל לא היה חבר בחרות אלא במפלגת המדינה העברית, שהקים מאיר גרוסמן . 1 . בגין והדגל . מסדר החטיבה הירושלמית של האצ"ל, 4 באוגוסט 1948 . באדיבות מכון ז'בוטינסקי בישראל
|
|
|