|
|
Page:10
הערך של הפירושים הוא נושא לחוקרים, אך אנסה להעיר כמה נקודות : - הפירושים כולם מושפעים השפעה מכרעת משיטתו של שד”ל ומדמותו כמורה וכפרשן . - מההקדמה של מה”ע ברור ששד”ל גם עבר על הטיוטה של הפירוש והעיר את הערותיו לפני הנוסח הסופי . - המחברת שכתבו היא משותפת וכתב היד נראה אחיד . יתכן אפילו שכל המחברת נכתבה ע”י אדם שלישי . - בניגוד לשפתו העברית הקולחת של יח”ף, שפתם של מה”ע ודח”א כבדה . קורא חד עין יבחין בכך שאפילו בדף הפותח, היה כתוב קודם מפורש ומתורגם, ורק לאחר מכן תיקן מישהו למפורשים ומתורגמים . - דוגמא נוספת היא המשפט הראשון במכתבו השני של מה”ע לשד”ל : “זה כשתים שנה הקרבתי לפניך בכורי עבודתי בקדש פירוש חצי האחרון ממיכה” . - מה”ע כתב שתי הקדמות בדמות מכתב נלווה לשד”ל : האחת בשנת תר”ג ( עם הפירוש לחלק השני של מיכה ) והשניה בתר”ה ( עם פירושו להושע ) . את שניהן צירפנו . - דח”א לא כתב הקדמות . האם יש כתבי יד נוספים, של תלמידים נוספים ? האם גם יצחק פארדו כתב פירוש ותרגום לאחד מתרי עשר ? לא מצאנו כתבי יד נוספים, ואין לנו ידיעה על כך . ומכל מקום, תודתנו לבית הספרים של איחוד הקהילות היהודיות באיטליה, שמשכנו ברומא, ( UCEI ) ובעיקר לד”ר גיזלה לוי על שטרחה והעמידה לרשותנו את המחברת הזו, סרוקה, ואיפשרה לנו להוציא את הכרך הזה לאור . לאחר התלבטות, סידרנו את סדר הספרים על פי סידורם המקובל בתנ”ך ( הושע - מיכה - נחום וחבקוק ) , ולא על פי סדר כתיבתם והוצאתם ( מיכה - הושע - נחום - חבקוק ) . האם יש ערך - פרשני או הסטורי - לפירוש של שלושה צעירים אלה ? האם נכון היה להוציא את פירושם כחלק מפירושו של שד”ל לתנ”ך ? יקראו הקוראים והלומדים ספר זה, וישפטו הם . יונתן בשיא תשרי תשע”ט מבוא 10
|
יונתן בשיא
|
|