|
|
Page:2
א 2 פ יר ו ש ש ד " ל ל יר מ י ה ו גם אחר הגלות ( מלכים ב' מ"ג מ"ד ) . לפיכך נראה לי טעם 'ויהי' כמשמעו . שהאריך ימים עד הגלות להגיד שראה בחייו קיום נבואתו . והנה נבא ירמיהו קודם הגלות קרוב לארבעים שנה ואחר כך לא ידענו כמה : [ ה ] בטרם אצרך . משרש יצר . ואמר זה לירמיה מפני שידע שיסרב ללכת בשליחותו לפיכך הודיעו שהוא מוכן לנבואה מן הבטן ( רד"ק ) . ולמשה לא היה אפשר לומר כן הואיל ולא היה בטבעו מוכן לכך כמו שאמר 'לא איש דברים אנכי' ( שמות ד' י' ) . ואז לא היה נער אלא זקן וישיש : נביא לגוים . לישראל ולאומות . לא שילך וידבר אל האומות, אלא בדברו לישראל יזכיר מה שאירע לקצת האומות : [ ז ] על כל אשר אשלחך . אל כל מקום שאשלחך . כמו 'ורוח ה' יִשָּׂאֲךָ על אשר לא אדע' ( מלכים א' י"ח י"ב ) . והטעם ( כדברי רד"ק ) כי בענתות באה לו הנבואה בתחלה והיה רצון האל לשלחו לירושלם להוכיח גם המלך והשרים : [ ח ] מפניהם . מפני אנשי יהודה . ואף על פי שלא הזכירם עדיין, הדבר למד מענינו וכן למטה ( פסוק ט"ז ) 'ודברתי משפטי אותם' וגו' . ועדיין לא פירש על מי הוא מדבר . ולבסוף פירש למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ : [ ט ] ויגע על פי . הפעיל . הגיע ידו . עשה שתגע ידו על פיו ואמר לו הנה עתה נתתי דברי בפיך . והכל במראה הנבואה לחזק את לבו לדבר אל העם : [ י ] הפקדתיך על הגוים . כמו 'וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ' ( בראשית ל"ט ד' ) . נתינת רשות על דרך עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לְצִדְקִיָּ֥הוּ בֶן-יֹֽאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה עַד-גְּל֥וֹת וַיְהִ֥י דְבַר-יְה וָֹ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר : יְרֽוּשָׁלַ֖ם בַּחֹ֥דֶשׁ הַֽחֲמִישִֽׁי : ד אֶצָּרְךָ֤בַבֶּ֙טֶן֙יְדַעְתִּ֔יךָ וּבְטֶ֛רֶם תֵּצֵ֥א מֵרֶ֖חֶם בְּטֶ֨רֶם אצורך ה וָֽאֹמַ֗ר אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יֱהוִֹ֔ה הִקְדַּשְׁתִּ֑יךָ נָבִ֥יא לַגּוֹיִ֖ם נְתַתִּֽיךָ : ו וַיֹּ֤אמֶר יְה וָֹה֙אֵלַ֔י הִנֵּ֥ה לֹֽא-יָדַ֖עְתִּי דַבֵּ֑ר כִּי-נַ֖עַר אָנֹֽכִי : ז אַל-תֹּאמַ֖ר נַ֣עַר אָנֹ֑כִי כִּ֠י עַל-כָּל-אֲשֶׁ֤ר אֶֽשְׁלָֽחֲךָ֙תֵּלֵ֔ךְ אַל-תִּירָ֖א מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי- וְאֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אֲצַוְּךָ֖תְּדַבֵּֽר : ח וַיִּשְׁלַ֤ח יְה וָֹה֙ אֶת-יָד֔וֹ וַיַּגַּ֖ע אִתְּךָ֥אֲנִ֛י לְהַצִּלֶ֖ךָ נְאֻם-יְה וָֹֽה : ט רְאֵ֞ה עַל-פִּ֑י וַיֹּ֤אמֶר יְה וָֹה֙אֵלַ֔י הִנֵּ֛ה נָתַ֥תִּי דְבָרַ֖י בְּפִֽיךָ : י הִפְקַדְתִּ֣יךָ | הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה עַל-הַגּוֹיִם֙וְעַל-הַמַּמְלָכ֔וֹת לִנְת֥וֹשׁ
|
יונתן בשיא
|
|