|
|
Page:498
גדס הניח שהעיר תתפתח לכיוון צפון מערב , וכיוון שרצה לקשור בין שני חלקי העיר , אף הציע התפרסות שלוחות של פרקים וגנים מתוך הרצועה המקיפה את העיר העתיקה , אל עבר העיר החדשה . אשבי , שלא רצה להכריע בשאלה לאיזה כיוון תתפתח העיר , ניסה לשלב בין שתי התפיסות . מכל מקום , הכול הסכימו שחשוב להגן על שטח זה ולשמרו , שיש לאסור בנייה בקרבתה של חומת העיר העתיקה , ושראוי להשאיר את העיר העתיקה כפנינה מוקפת הרים , ירק ושכינה . ויליאם מקליין , אשר ברבות השנים נבחר לפרלמנט הבריטי כנציג המפלגה השמרנית במחוז גלזגו וכיהן ארבע שנים בתפקיד זה , ( 1935-1931 ) ובשנת 1938 זכה לתואר יסר' על פעילותו בנושאי חינוך ופיתוח כלכלי במושבות האימפריה הבריטית , מצא לנכון להגיב בשנת 1937 בעיתון יטיימסי הבריטי על מאמר שכתב נורמן בנטוויץי שכותרתו 6 ו 11 § מ 0111 ק 8 י _/? 0 ץ . _901 בתגובתו כתב מקליין כי הוא האיש שחיבר את סכמת תכנון העיר , שנועדה לשמור עליה לבל תיפגע ותיהרס , וכמי שהמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בעיר מאז , במשך שנים , הוא מבקש לקבוע שהעקרונות העיקריים שקבע בתכניתו נשמרים . הוא מפרט עקרונות אלה בקיצור : שמירת האופי הימי ביניימי של העיר העתיקה בתוך החומות ; שמירת רצועה של שטח פתוח מסביב לחומות ; שמירת רצועה חיצונית רחבה הרבה יותר , שבה הבניינים החדשים ייבנו בצורה ובגודל המתאימים למבני העיר העתיקה . מחוץ לרצועה חיצונית זו - עיר חדשה שתהיה חופשית להתפתח בהתאם לתנאים הרגילים של תכנון עירוני . המעקב שלו מראה שבניית מבנים לא מתאימים והרס מבנים עתיקים , שהיו בתהליך מתקדם לפני המלחמה , נפסקו . הבעיה היא בעיר החדשה , וזה מה שמדאיג כנראה את מר בנטוויץי . בקשר לכך אין לו פתרון ברור , אך הוא מקווה שהפיתוח החדש , העומד להתבצע לפי שיטת האזורים , לא יפגע בכל מה שהושג עד כה . . 3 העיר החדשה דומה כי כל התכניות לעיר החדשה בתקופה שנידונה במאמר , עד לתכניתו של קליפורד הולידיי , היו בעצם סכמות כלליות בלבד , בלי הפירוט הנדרש לצורכי בניין עיר מודרנית חדשה . עד שקמה ועדת התכנון המקומית של העיר והחליטה בישיבתה הראשונה לבקש מאשבי כי יקבע את גבולותיה של העיר , אף לא היו גבולות ברורים לשטח שתוכנן בתכניות אלו . דומה כי כל מתכנן קבע לעצמו את היקף התכנית בהתאם למפות שהיו לו . חוסר מיפוי מדויק ומפורט של העיר היה במידה רבה הגורם לכך . אך נראה גם שבתקופה הראשונה הדגש לא היה בהכנת תכנית בניין ערים מודרנית לעיר החדשה , כבערים מודרניות אחרות בעולם , אלא יותר התייחסות כללית לשמירתה ולהתפתחותה של העיר כעיר היסטורית דתית : ירושלים . גיון גרסטנג , שהיה מנהל מחלקת העתיקות הראשון בתקופת המנדט הבריטי והיה פעיל ביותר בחיי העיר בירושלים , אף העלה ספקות באותה עת , בישיבה הרביעית של ועדת התכנון העירונית הירושלמית ב 16 ביולי , 1921 בדבר הצורך בהכנת תכנית בניין ערים מפורטת לחלק החדש של ירושלים . נימוקו הבסיסי היה שמדיניות התכנון של ערים מזרחיות על ידי 178 הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ י , 140 בהתייחסות לדוח השני של גדס , וראה המקור המצוין שם . 179 שם , עמי 180 . 40 רבעון הקרן ( אפריל , ( 1937 עמי . 97-96
|
|