|
|
Page:495
העתיקים . 168 פיטרי חפר בתלי הדרום בסביבות עזה והיה מעוניין בתקופות מקראיות . הארכאולוגים שחקרו וחפרו בירושלים , חפרו מתחת לעיר הנוכחית ובאזורים שמחוץ לעיר העתיקה , כמו שטחי העופל , עיר דוד ועוד . עד לכיבוש הבריטי התעניינו בעיקר בתקופות המקראיות והקלסיות בירושלים ובארץ ישראל . העיר הימי ביניימית לא עניינה אותם . גם תאודור הרצל , מנהיג התנועה הציונית וחווה מדינת ישראל , ייעד לעיר העתיקה בחזונו מעמד של מוזאון בלבד : 'אם יבוא יום וירושלים לנו תהי [ ... ] והיה מעשי הראשון לטהרך . כל אשר לא קדוש הוא אצווה לפנות [ ... ] את קני הסחי אהרם , את החרבות אשר לא קדושות הן אשרוף באש ואת החנויות אעתיק למקום אחר [ ... ] את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר בקופסא , כל מלאכה ומשא ומתן הייתי מוציא מתוכה רק _בתי אלהים ומוסדות חסד ישמרו מבית לחומה העתיקה . ' התפיסה של האישים הבריטים שהיו אחראים לירושלים לאחר הכיבוש הבריטי הייתה שונה . הם חשבו על שימור העיר העתיקה הימי ביניימית כולה , על אתריה , מבניה והאנשים הפעילים בתוכה , כעיר חיה ותוססת . מה היו הסיבות שהביאום להשקפות ולהחלטות בכיוון זה ? דומה כי ניתן לסכמן בשלוש : ראשונה - בעיניהם , כמו בעיני כמעט הבול ( למעט אולי המדענים והחוקרים שבאו וחיפשו את ירושלים המקראית וההלניסטית מתחת לעיר הימי ביניימית הנוכחית , ( נתפסה העיר העתיקה הנוכחית כעיר הקדושה , ההיסטורית , השמימית ; ירושלים של התנ"ך , המקומות הקדושים , עירו של ישו וכל הסיפורים המופלאים . מתחם הר הבית עם מבני המסגדים המרשימים שבו ; הכותל המערבי - קיר הדמעות של פזורי עם ישראל ברחבי העולם כולו ; כנסיית הקבר - מקום צליבתו של ישו ועלייתו לשמים , משאת נפשם של הצלבנים בתקופתם , ושל הצליינים הנוצרים העולים לירושלים בכל התקופות האחרות . כל אלה נמצאו בתוך העיר העתיקה הקיימת , הנראית . שימורה ושמירתה נראו ונתקבלו על כן בשמירתה של ירושלים הקדושה . אצל בני העם הבריטי שחונכו וגדלו על ברכי התנ"ךי האהבה והכמיהה לארץ הקדושה , רגשות אלו היו חזקים במיוחד . 170 איו פלא אפוא כי עם הגעת ראשוני הכוחות הבריטיים לעיר וכיבושה על ידם , יצאה מהם ההכרזה על שמירתה . בפרלמנט הבריטי אף נמסרה הודעה שכיבושה של ירושלים נדחה במקצת בשל הרצון להימנע מפגיעה במקומות הקדושים בה ובסביבתה . ההתעניינות הבריטית הרבה בארץ ישראל ובירושלים במאה התשע עשרה , המעורבות 168 רבעון הקרן , ( 1919 ) עמי ; 3 גיבסון ( לעיל הערה , ( 103 הערה . 82 169 תי הרצל , ספרי הימים , ג , תרגמו רי בנימין ואי ברש , תל אביב , 1928 עמי 186 , 179 ( תרגום חדש של קטע זה ראה תי הרצל , עניץ היהודים : ספרי יומן , א , תרגם יי ונקרט , ירושלים תשנ"ח , עמי 170 . ( 48 על ינוסעיםי , חוקרים , סופרים , מדינאים , אישי מעלה , ציירים ועוד רבים מהבריטים שביקרו בארץ ישראל ובירושלים במאה התשע עשרה והעלו רשמים עזים ממנה , ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 38 וההפניות הרבות שם . לדוגמה אפשר להביא את ספרו הנודע של גיורגי אדם סמית על הגאוגרפיה ההיסטורית של הארץ הקדושה , שזכה לתהודה עצומה והיה אחד הספרים הנפוצים ביותר בקרב פוליטיקאים ואנשי צבא בריטים שהיו קשורים למזרח התיכון . לאלנבי הוגש ספר זה במתנה כשהתמנה לתפקיד הנציב הבריטי העליון במצרים ; לורנס טען שהחזיק אותו תמיד אתו ; סטורס הרבה להשתמש בו בספר זיכרונותיו ; ואישים רבים אחרים קראוהו והעריצו אותו . ירושלים והארץ הקדושה מילאו תפקיד מרכזי בתוכנו . 171 160 . ק 1965 . ח _^ 0 ת 1 _. 0 . ץ _61 . , 4 _//^!/ 7 ח _111 נ 6 . _0 ;
|
|