|
|
Page:490
יותר לארץ ישראל , כדי לתכנן את מפרץ חיפה . הוא שמר על קשרים עם הולידיי וביקר בארץ כמה פעמים . עם הגעתו של הוליד" לארץ , הוא קיבל על עצמו את שני תפקידיו של אשבי - מפקח יועץ לעיר ירושלים ומזכיר הכבוד של חברת יפרו גירוזלםי . הוא היה מזכיר החברה ארבע שנים , עד לפירוקה בדצמבר - 1926 תקופת זמן ארוכה מזו של אשבי ; עם זאת שמו נקשר אל החברה הרבה פחות מזה של אשבי , וזאת כנראה מכמה סיבות : ראשית , הולידיי ראה בתפקידו ביפת גירוזלםי רק אחד מהרבה תפקידים תכנוניים שעסק בהם בארץ . שנית , דומה כי ההתלהבות שהייתה קיימת בתקופה הראשונה לקיומה של החברה , הלכה ופחתה . הולידיי גם לא היה מעוניין בכל נושא האמנות והאומנות _$ ) ז _& _0-3 _? _$ ז _0 \ 1 שאשבי ניסה כל כך לקדם . כן נראה שהיה לו עניין פחות בנושאי הפרקים והגנים . לעומת זאת היה מעוניין מאוד בשימור של מונומנטים ומבנים היסטוריים , אך בנושא זה התחזק מעמדה של מחלקת העתיקות באותה תקופה . גרסטנג , אשר שינה את עמדתו הראשונית ( ראה לעיל ) ונעשה מעוניין מאוד בנושא השימור ההיסטורי בירושלים , ניצל את החילוף של מזכירי חברת יפרו גירוזלםי כדי לדרוש ניסוח הסכם חדש בין מחלקתו לחברה זו , בנושא האחריות על השמירה על מונומנטים עתיקים והטיפול בהם . משנחתם הסכם זה גדל משקלה של מחלקת העתיקות בנידון . עם זאת , היחסים בין גרםטנג להולידיי היו טובים בהרבה מאלו שבין גרסטנג לאשבי . סטורס , בהתייחסו לתקופה שקליפורד הולידיי היה מזכיר ה'פרו גירוזלםי , אף זוקף לזכותו של האחרון הרבה מהפעולות של חברה זו . בין היתר הוא מציין את פעולות השימור הבאות שנעשו : השלמת השיקום של חומות העיר , של הטיילת ושל מגדל דוד ; תיקון השערים דמשק , הורדוס וציון ; סילוק מגדל השעון הטורקי , המעליב , משער יפו ; הפיכת פקודות מושל העיר באשר לחומרי הבנייה בעיר לתקנות מחייבות תחת חוק התכנון העירוני : איסור בנייה בחומרי אסבסט , לוחות ברזל ( פח ) גלי ורעפים אדומים , ועידוד בנייה של קמרונות , כיפות , רחובות מקושתים ועמודי תמיכה . הולידיי תפס את מקומו של אשבי גם כחבר ועדת התכנון הארצית , בה השתתף עד אפריל ; 1929 וגם כחבר פעיל בוועדת התכנון העירונית הירושלמית , אם כי לא כמזכיר , בה השתתף עד שנת . 1935 בנוסף עסק בעבודות תכנון פרטיות . בניגוד לקודמיו , אשבי וגדס , אשר הגיעו לירושלים בגיל מבוגר - הראשון בן 55 והשני בן - 65 כאשר קריירה ארוכה כבר מאחוריהם , 150 _גילברט וםוסנובסקי ( לעיל הערה , ( 72 עמי ; 199-187 הימן ( שם , ( עמי . 582-578 151 הימן ( שם , ( עמ י , 366-365 והמקורות שם . 152 על נושא סילוק מגדל השעון נמסר רבות בפרוטוקולי החברה ( לעיל הערה ;( 114 סיכום על העברת מגדל השעון על ידי הולידיי בשנת 1924 משער יפו לכיכר צה"ל ראה אצל פוקס ( לעיל הערה , ( 3 עמי . 201-200 בשנת 1934 סולק מגדל השעון גם ממקומו החדש בשל גידול בעומס התנועה והצורך בהרחבת הכביש במקום . הסביל שהקימו הטורקים בשער יפו סול ק על ידי אשבי עוד בשנת , 1921 וחלקיו נשמרו במגדל דוד בכוונה להקימו מחדש בשוק החדש שתכנן אשבי ליד שער יפו . איור פרספקטיבי ראה אצל אשבי ( לעיל הערה . ( 49 על הסביל והשעון שבנו הטורקים ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 3 עמי 416 וההפניות שם . פרטים נוספים על השעון ראה גנחובסקי 1995 ( לעיל הערה , ( 56 עמי , 144-139 שם הוא גם טוען שהשעון החדש בכיכר צה"ל ( אלנבי ) הוקם רק ב , 1932 ונראה שבכך הוא טעה . 153 סטורס ( לעיל הערה , ( 4 עמי . 457
|
|