sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:486

באשר לשטחים הדורשים טיפול מיוחד , הוא קבע חמישה כאלה : ( 1 ) העיר העתיקה ; ( 2 ) הר ציון ; ( 3 ) ברכת השילוח ועמק הקידרון ; ( 4 ) הר הצופים וקמפוס האוניברסיטה ; ( 5 ) בית היתומים הסורי ( שנלר . ( לא מפורטים כל צעדים ספציפיים ל'טיפול המיוחד אלא אמירה כללית בלבד . בנושא הדרכים אשבי לא הוסיף הרבה . בדרך כלל מוצגות הדרכים הקיימות , בתוספת כמה דרכים שהציע גדס . כן נעשה שימוש במערכת קווי הגובה הטופוגרפיים של גדס . אין פירוט של מערכת הדרכים כולה ואין דירוג בין סוגי הרחובות , אלא תמונה כללית בלבד . חידוש מרכזי בתכניתו הוא סימון שטחי תעשייה ומלאכה . שישה כאלה מסומנים על פני שטחים ניכרים . 135 יש המסבירים זאת בשילוב שניסה ליצור בין התכניות של מקליין וגדס , שכל אחד מהם הציע מיקום שונה לאזורי התעשייה , בהתאם לכיווני ההתפתחות שחזה לעיר . _אי הידיעה מה יהיה כיוון ההתפתחות של העיר הביא את אשבי לצרף את התכניות ביחד , ולכן השטחים הגדולים . באשר לשטחי המגורים והעסקים , אשבי כמעט לא פירט על אודותם , אלא אך הקצה להם שטחים שנראו לו מתאימים בעבורם . תשומת לב מיוחדת נתן לשכונות הגנים היהודיות שהחלו קמות בעיר . אין ספק שהוא ראה בהן אלמנט חדש וחשוב בהתפתחותה של ירושלים החדשה , ובספר השני של חברת 'פרו גירוזלםי כתב עליהן פרק מיוחד , תוך הבעת תודות לרופין וקאופמן אשר סיפקו לו מידע ותכניות למאמרו . תכניתו של אשבי לירושלים , אף כי בקוויה הכלליים לא הוסיפה הרבה לתכניותיהם של מקליין וגדס , הצטרפה גם היא כשלב חשוב בתהליך תכנונה של ירושלים . אלא שבינתיים החליט אשבי להתפטר מתפקידיו כמזכיר חברת יפררגירוזלםי וכיועץ העיר ירושלים ולחזור לאנגליה . ו . התפטרות אשבי , הגעתו של קליפורד הולידיי , סיום עבודת חברת יפרו ג'רוזלם ' אשבי , בנסותו לסכם קרוב לארבע שנים של פעילותו בירושלים , ציין כי היו בתקופה זו זמנים של התרוממות רוח וציפייה לגדולות , וזמנים של שפל ודכדוך . בתחילה , כאשר סטורס הציע לו את העבודה בירושלים וכשהכין את הדוח הראשון שלו , בקיץ , 1918 נראה לו העתיד מבטיח מאוד . אך תנאי הסטטוס קוו והאופי הזמני של הממשל הצבאי , עיכבו ומנעו את ביצוע התכניות הגדולות . מששמע אשבי על הקמת הממשל האזרחי ועל מינויו של הרברט סמואל לנציב הראשון , אף כתב אליו וביקש שיחיש את בואו , שכן קיווה כי אז ניתן יהיה לפעול בצורה 135 שחר שפירא מחשב שטחים אלו , וכן את חלוקת השטחים הפונקציונליים , בצורה כמותית בכל הצעות התכנון של ירושלים , ראה שפירא ( לעיל הערה , ( 2 עמ י 136 . 145-142 אשביי ( לעיל הערה , ( 18 עמ ; 12 וראה הדיון בעניין זה אצל הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ י -380 . 384 137 וראה בעניין זה לעיל יהתמורות העיקריות ; גי ביגר , ישכונות הגנים בירושלים , תכנונן והתפתחותן בראשית שלטון המנדאט הבריטי ; 1925-1917 קתדרה 6 ( טבת תשל"ח , ( עמי . 131-108

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help