|
|
Page:484
מקומות שמשתמשים בהם למטרות דתיות או שהקהל מביט בהם בחרדת קודש מיוחדת . אין הפקודה מגדירה את הקריטריונים לקביעת ערכו ההיסטורי או הארכאולוגי של המבנה או כיצד לקבוע את ייופיו הטבעי ; בסמכות הוועדה המקומית לקבוע זאת . עניין זה מצביע על התפיסה התכנונית הבריטית שבאותה תקופה התייחסה לשימור אתרים היסטוריים כחלק מהתכנון הכללי . חשוב גם לציין כי בתקופת הממשל הצבאי כל פעולת בנייה בירושלים חייבה אישור מהמושל הצבאי , אשר ייפה את כוחו של אשבי לטפל בנושא . אשבי לא היה אמור לפעול באותה תקופה , אלא רק לדאוג לשימור ולאי פגיעה בעיר העתיקה ובסביבתה , בהתאם לתכנית הכללית הראשונה שהכין מקליין ולפקודות המושל הצבאי שנתפרסמו בנידון ( ראה לעיל . ( עתה , לאחר שהחל הממשל האזרחי לפעול , חלו שינויים בתנאי הבנייה בעיר . מראשית ינואר , 1921 עת החלה ועדת התכנון העירונית המקומית בפעולתה , היה צורך להביא לאישורה תכניות בנייה בעיר , כמו גם את התכניות הכלליות של ירושלים . הביצוע היומיומי הופקד בידי מחלקת מהנדס העיר _6 _£ 15 0 _^ 1 _^ ) 31 מ § 1 מ £ י _> ז . ( _01 אשבי , בתור היועץ העירוני של ירושלים , היה חבר הוועדה הארעית לתכנון ערים ויועץ שלה . כן היה חבר בוועדת התכנון העירונית הירושלמית והמזכיר שלה . כאן שימש בעצם בתפקיד כפול - מצר אחר חבר ומזכיר הוועדה , ומצד אחר מי שצריך להביא לוועדה הצעות ותכניות . כך הביא לפני ועדה זו את תכנית האב הכללית שלו לירושלים . הצעה ראשונה לתכנון כללי של ירושלים החל אשבי מכין כבר בשנת , 1920 לאחר שקיבל את הצעתו של גדס כמצוין לעיל . אך הוא הציגה כטיוטה ראשונה רק בפגישות של הוועדות לתכנון ערים , הארצית והמקומית , שנתכנסו לראשונה בינואר . 1921 י בישיבות אלו הוטל על אשבי להציע גבולות לשטח תכנון העיר ירושלים . מלכתחילה נקבע כי השטח שיהיה באחריותה של ועדת התכנון העירונית יהיה גדול מתחום השטח הבנוי של העיר , כמו שהיה נהוג גם בערים האחרות בארץ . האזור הבנוי חפף את התחום המוניציפלי של העיר , שכלל את העיר העתיקה ואת השטח הבנוי בצמוד לה : בצפון - בערך עד אזור בית הספר לשוטרים בשכונת שיח ' גיראח ; במערב - עד בנייני מושב הזקנים בקצה רחוב יפו ולאורך שדרות בן צבי היום לכיוון מנזר _סךסימון ; בדרום - דרום שכונת בקעה ; במזרח - הר ציון ועמק הקידרון . שטח זה גודלו כ 13 קמ"ר , ומקצתו עדיין לא היה בנוי , בעיקר בדרום מערב העיר . הגבולות שהציעו אשבי ובן ציון גיני , מהנדס העיר באותם ימים , לתכנון העירוני של ירושלים , גבולות שאושרו 130 ראה ציטוט הפקודה כולל התרגום לעברית אצל א אחיטוב _, שימור אתרים היסטוריים במדינת ישראל : חקיקה , מנהל ומדיניות , עבודת מוסמך , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשמ"ז , עמי . 42-41 למקור האנגלי ראה 1934 . ח < _10 ח 0 / 1 _^ 1 _^ 11 ) 1€ . . 1 . 0 וקז ז ! 77 ' " . ח > ' 10 פ / ס 144 _£ . 8 . . ק . חשוב גם לציין שבפקודה היה סעיף מיוחד הנוגע לשימור עצים . במרוצת השנים נוספו חוקים לפקודת בניין ערים המקורית , וגם בהם היו סעיפים שניתן היד , להסתמך עליהם בנושאי שימור , ראה אחיטוב ( שם , ( עמי . 45-42 131 ביגר ( לעיל הערה , ( 129 עמי . 31 שתי התכניות הראשונות , של מקליין וגדס , היו תכניות אב כלליות שהן הצהרות _אידאולוגיות בלי כל סמכות חוקתית . טיוטת תכנית אשבי הראשונה שהוצגה לוועדה המקומית הייתה אף היא תכנית אב כללית . לאחר הערות הוועדה הגיש אשבי תכנית מתוקנת שהפכה להיות תכנית חוקתית , אם כי בצורה כללית בלבד .
|
|