|
|
Page:480
עשרה , המובא בהמשך הספר ( 5 ) ;( מספר בתים מיוחדים ברחוב השלשלת ( לדבריו הרחוב היפה ביותר בעיר העתיקה , ( הנמצאים כולם בבעלות מוסלמית פרטית וזו של הווקף , דבר המחייב שיתוף פעולה אתם , והנה דוגמה לבעיות פוליטיות הקשורות בשימור בעיר . " נושא נוסף שהחברה עסקה בו בשנת 1922 ושאשבי סיכם בספר , הוא קביעת שמות לרחובות העיר . ועדת משנה מיוחדת שמינה הנציב העליון קיבלה על עצמה לעשות זאת . השמות נקבעו בשלוש השפות הרשמיות . העבודה חייבה לימוד רב והתגברות על מכשולים פוליטיים רבים , והייתה בעיקר עבודתו של עוזר המושל , הרי לוק , ששימש יו"ר לוועדת המשנה . בספר יש רשימה של 46 רחובות בעיר העתיקה ו 80 בעיר החדשה , שנקבעו להם שמות . צוין שהשמות הם בעלי משמעות היסטורית , פיוטית ופולקלוריסטית . מאז נוספים להם מדי פעם שמות חדשים ונעשים עדכונים . תשומת לב מיוחדת ניתנה לשלטים של שמות הרחובות , שנרשמו בשלוש שפות על גבי אריחי קרמיקה . בחלק החדש של העיר - אריחים של יבצלאלי , ובחלק העתיק של העיר - אריחים ארמניים , כאשר צבע הרקע בכולם הוא ירוק במטרה להכניס קצת אווירת ירק לעיר . לשם לימוד העיר והכרת האתרים הראויים לשימור בה , דאגה החברה לשתף אישים שונים בפעילותה . כבר בכרך הראשון של ספר החברה ( 1920-1918 ) מופיעים סיכומים של ארבעה חוקרים המציגים את המונומנטים ההיסטוריים בירושלים שנמצאו בחסותה של החברה , תוך פירוט קצר על הטיפול ופעולות השימור שנעשו בהם . ד " ר נחום סלושץ , אשר היה פעיל בחברה העברית לחקירת ארץ ישראל וביצע חפירות ארכאולוגיות ראשונות מטעמה בארץ , עשה זאת באשר לאתרים היהודיים . 114 האבות הדומיניקנים ונסאן ואבל עשו זאת - הראשון בקשר לתקופה הרומית והשני בקשר לתקופה הצלבנית . קרסוול סיכם את העבודה שנעשתה באתרים המוסלמיים . ארבעתם אגב נזכרים ברשימת חברי מועצת ה'פררג'רוזלםי המופיעה בכרך הראשון . בכרך השני ( 1922-1920 ) מופיעים מאמרים בעלי אופי מחקרי יותר . האב אבל כתב על העיר ירושלים במאה השתים עשרה ( התקופה הצלבנית ;( ה' לוק הביא קטעים מתורגמים מיומנו של צליין פרנציסקני מהמאה השש עשרה , ופרסם מאמר מפורט על בעלות העדות הנוצריות השונות בכנסיית הקבר , בליווי מפה צבעונית ; גאורג אנטוניוס כתב על שמונה 111 שם , עמי . 14-4 112 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי . 28-26 על לוק ראה להלן הערות . 119 , 118 113 תודתי לפרופי גדעון ביגר על מידע זה ; צוין כבר כי אשבי היה נלהב לנושא הקרמיקה הארמנית וסייע בפיתוח בתי מלאכה לייצור קרמיקה ארמנית בירושלים , מלאכה שהובאה לכאן מטורקיה ; עד אז לא הייתה תעשייה זו נהוגה בארץ כלל . מאוחר יותר שילבו האדריכלים הולידיי _והאריסון קרמיקה ארמנית במבני הציבור שבנו בעיר . תלמידיו ושותפיו לעבודה של דוד אוהנסיאן ( ראה לעיל הערה , ( 49 _קרקשיאן הצייר _ובליאן הקדר , נפרדו ממנו ופתחו סדנאות נוספות . אשבי הביא לירושלים גם את תעשיית הזכוכית החברונית , שאף היא לא יוצרה עד אז בעיר . 114 על נחום סלושץ ראה י בן אריה , 'התפתחות לימוד נושא "ידיעתה של ארץ ישראל" עד 1948 י , קתדרה 100 ( בדפוס ;( סלושץ היה פעיל גם בחברת י _פרו ג רוזלםי בראשיתה , והדבר מוצא את ביטויו גם בפרוטוקולי החברה המצויים כיום ברשות העתיקות , תיקי המנדט , 115 . /\ _10 / 670-672 אשבי ( לעיל הערה , ( 18 עמי . 70-43 על קרסוול , ונסאן ואבל ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 25 א , עמ 147 ( קרסוול ;( שם , ב , עמי 123-117 ( ונסאן ואבל . ( על אבל ראה בי בר כוכבא , יעל פרנסוא מאר"אבלי , קתדה 97 ( תשרי תשס"א , ( עמי . 173-172
|
|