|
|
Page:453
בהמשך קשר את תנועת יאמנות ואומנותי להתפתחות הציור האימפרסיוניסטי , להתקדמות שחלה בהתפתחות הארכיטקטורה המודרנית ולהתרחשויות החדשות שאירעו בזמנו בנושא השימור ההיסטורי . הוא דן בהשקפות של ויליאם מורים וברעיונות שעמדו אז מאחורי הפוסט מודרניזם והפוטוריזם . לאחר מכן עבר לדון בנושאי תכנון עירוני , ברעיון עיר הגנים , בבנייה של ערים חדשות ובהשפעות המזרח הרחוק שחדרו לעיר המודרנית המערבית , והציע סינתזה חדשה . כן עסק בחלוקה האזורית בעיר , במערך התפקודי וחלוקת שימושי הקרקע בתוכה : מרכז העיר , אזורי מגורים ותעשייה , ריאות ירוקות ושטחים פתוחים . הוא עסק בתכונות השליליות המאפיינות את העיר התעשייתית : לכלוך , רעש , עוני , מחלות , אלכוהוליזם , הסכנות והמטרדים שיצרו המכוניות והמיכון , הצורך בימקדשיםי של שקט והבעיות של חברת השפע - עודף כסף . הוא המשיך בהצגת הבזבוזים בחינוך ובתעשייה , ויצא נגד הגישה והמיליטריזם של תחרות , והתחזקות הדרך של ספסיפיקציה ומומחיות . הוא טען נגד הסטנדרטיזציה הפושטת בכול והדגיש כי לא אותה יש לקדש אלא להפך , את הסטנדרד - הרמה הגבוהה . הצעותיו הן : טיפוח ההצטיינות והיחס האישי , חיזוק הראייה הכוללת והתיאום בתוך העיר , והגברת יחסי ההדדיות בין העיר לכפר . בסוף דן בדרכים לשימור האמנויות בעיר , כיצד לארגן תערוכות , למה צריכה לשמש גלריה לאמנות ובצורך להבטיח מענקים באמנות . לדבריו , המטרה באמנות היא לא עשיית כסף אלא אמנות לשמה , תוך קיום בכבוד , צניעות בחיי הפרט והדר של מבני ציבור ; ראייה קדימה בלי להירתע ממחשבות אוטופיות , תוך שאיפה לקידום נושאי חברה מתוך יושר ואמת אישיים . ספרו של אשבי מלא רעיונות ומחשבות שהם בעלי עניין רב עד היום . הספר מלווה בשורה ארוכה של איורים ( תמונות , תכניות ורישומים ) בנושאים שהוא דן בהם . אין פלא כי ספר זה הרשים מאוד את סטורס , אשר הנושאים הנידונים בספר היו קרובים אליו . הוא קיווה כי מצא באשבי את האיש שימלא בתוכן את נושאי השימור והחיים בעיר ירושלים , וידאג לתכנון העתידי הנכון שלה . אשבי הגיע לקהיר בשנת , 1916 כבר בן 55 ועוד לפני פרסום ספרו , כיוון שלא מצא תעסוקה שתתאים לו באנגליה מולדתו . בקהיר , ב 10 באפריל , 1918 קיבל את הזמנתו של סטורס לבוא לירושלים . אין ספק שהרעיון קסם לו . כאן יוכל אולי להגשים את רעיונותיו . לאחר התייעצות עם אשתו באנגליה הוא החליט לקבל את ההצעה . ב 16 ביוני נפגש עם מקליין במצרים , כדי לקבל ממנו דיווח על עבודתו בירושלים ועל התכנית שהכין בעבור העיר . ב 20 ביוני הודיע לו סטורס , עמו נפגש בקהיר , שהעברתו לירושלים סודרה . ב 21 ביוני הגיע אשבי לירושלים . עד מהרה ביקש ממנו סטורס להכין דוח עקרונות שיפרט כיצד ניתן לשלב את רעיונותיו בעיר ירושלים . לאחר סיורים בעיר ובמקומות אחרים בארץ ישראל הגיש אשבי , באוגוסט , 1918 דוח מפורט בן 95 עמודים מודפסים , שכותרתו 'דוח על האמנויות והאומנויות של ירושלים וסביבתה . ' ישראל במאה התשע עשרה , ירושלים ותל אביב תשנ"ב , עמי , 126-116 וראה גם לפי המפתח . וראה להל ן על הספסל לזכרו של האנט שהעמידה אשתו אדית בדרך חברון מול מנזר מר אליאס . 39 אשבי ( לעיל הערה , ( 34 ראה תוכן העניינים בספר והספר כולו . 40 העתק הדוח מצוי בארכיון עיריית ירושלים . בארכיון זה מצוי חומר רב מעניין נוסף משל אשבי : תיקים ומסמכים על שיפוץ המצודה , חומות העיר ושעריה , רחי יפו , נושאי אמנות ואומנות , חברת
|
|