|
|
Page:448
בנייה למטרות תעשייה ; ( 5 ) בדרך כלל יינתן אישור רק למבנים בגודל המבנים הקיימים בכפרים הקטנים שמסביב לעיר , מבנים גדולים יאושרו רק מצפון וממערב לעיר העתיקה . אפשר לומר כי תכניתו של מקליין מתחלקת ביסודה לשני חלקים עיקריים : חלק העוסק בעיר העתיקה ובאזורים הקשורים בה , וחלק העוסק בתכנון עיר חדשה ממערב לה . באשר לחלק הראשון , הצעתו היא שימור העיר העתיקה בצורתה הימי ביניימית הקיימת ושימור הנוף הפנוי מסביב לה , עד כמה שאפשר בצורתו הטבעית . החלק השני מתייחס לאפשרות בניית עיר חדשה מתוכננת ממערב ומצפון לעיר העתיקה והאזורים שסביבה . עיקרה של תכנית העיר החדשה היה מערך שתי וערב של רחובות , ומערכים גאומטריים אחרים שחצו חלק מהשטחים הבנויים . הדרכים הראשיות צוינו בהתאם לנתיבים ההיסטוריים שהובילו ליישובים עזה , יפו , נבי סמואל , שכם וחברון . כן צוין קו מסילת הברזל המגיע לירושלים ותחנת הרכבת . נקודת המוקד בתכנית הייתה כיכר עגולה שאליה התנקזו במערך רדיאלי רחובות העיר , כיכר שמוקמה באזור שלא נבנה עדיין כלל - פסגת הגבעה שעליה בנוי היום מכון וךליר . את מערך הדרכים הזה כפה מקליין על העיר ללא התאמה רבה לפני השטח ; רבים מהרחובות המוצעים עברו בשיפועים חזקים למדיי , וללא התחשבות רבה בשכונות הקיימות ובהיבטים החברתיים . דומה כי מקליין הכין את תכניתו לעיר חדשה במערבה של ירושלים בהתאם לתכניות שתכנן קודם לערים חרטום ואלכסנדריה . התגובות לתכניתו של מקליין לא היו אחידות . באשר לעיר החדשה , דומה כי התכנית עוררה התנגדויות רבות , והמתכננים הבאים שעסקו בתכנונה של ירושלים הציעו שינויים ותיקונים בסיסיים בתכנית זו , כאשר המגמה העיקרית בשינויים אלו הייתה התאמה רבה יותר של מערך תכנונה של העיר החדשה למציאות הקיום החזקה של העיר העתיקה . הצעתו בנוגע לעיר העתיקה ושימור סביבתה , לעומת זאת , התאימה מאוד לדעה הכללית שהייתה מקובלת באותם ימים על אישים רבים שהיו קשורים לירושלים , שפעלו ודחפו לשימורה המרבי של העיר העתיקה , כאשר הבולט והמוביל ביניהם היה רונלד סטורס . סטורס אף טען בספרו , כי בפנייתו למקליין לא התכוון דווקא לתכנון עיר חדשה , אלא יותר להצעת תקנות שיביאו לשימור האופי המיוחד והמסורתי של ירושלים . שבוע ימים בלבד לאחר שקיבל את הדוח הראשוני של מקליין , פרסם סטורס , כמושל הצבאי של העיר , את הפקודה הציבורית מסי 34 הנודעת שלו , שחלקה הראשון מנוסח כדלהלן : יאף אדם לא יהרוס , יבנה , ישנה או יתקן מבנה כלשהו בעיר ירושלים או בסביבתה , בשטח ברדיוס של 2 , 500 מטר משער דמשק ( באב אל עמוד ) ללא קבלת אישור בכתב מהמושל הצבאי . ' בהמשך מצוין הקנס שיוטל על מפר הוראה זו , וחתום על הפקודה קולונל ר סטורס , מושל צבאי , 8 באפריל . 1918 19 פרטים על הדרכים הראשיות ראה שפירא ( לעיל הערה , ( 2 עמ י 20 . 141 מי שפירא , _יהאוניברסיטה והעיר : פטריק גדס ותוכנית האב הראשונה לאוניברסיטה העברית , , ' 1919 שי כ"ץ ומי הד ( עורכים , ( תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים : שורשים והתחלות , ירושלים תשנ"ו , עמ 236 , 211 איור , 1 והמקורות המצוינים שם ; שפירא ( לעיל הערה 21 . ( 2 תכניות חרטום ואלכסנדריה ראה הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמי 22 . 46 , 43 סטורס ( לעיל הערה , ( 4 עמי 23 . 323 ראה הפקודה בארבע שפות אצל סטורס ( שם , ( עמי ; 175 תצלום אצל שפירא ( לעיל הערה , ( 2
|
|