|
|
Page:432
המלח לבית שאן . אך כל התכניות הללו , ועוד רבות אחרות , לא יצאו לפועל בשל קשיים כספיים . בינתיים החלה מתפתחת מערכת הכבישים , והרכב המוטורי החל מתחרה , ובהצלחה , במערכת הרכבות שהחלה יורדת בחשיבותה במרוצת השנים " . בראשית תקופת השלטון הבריטי , גם בירושלים תלו תקוות רבות בקו הרכבת שהגיע לעיר . בכל תכניות האב הראשונות של העיר מושם דגש על הקשר לתחנת הרכבת . מקליין , בתכנית האב שלו , ייחס חשיבות רבה למיקום התחנה . גדס ואשבי מתחשבים בתכניותיהם במיקומה של תחנת הרכבת בעיר . " אף רשת הדרכים החדשה שהחלה נפרצת בתוך העיר תוכננה כך שתוביל לתחנה זו . ובשכונות מגורים חדשות רבות שקמו בעיר , צוין תמיד המרחק מהן אל תחנת הרכבת והקשר אליה . אלא שגם בירושלים החשיבות של הרכבת החלה יורדת ואת מקומה החלה תופסת התחבורה המוטורית . דומה כי ההתפתחות המרשימה ביותר בירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בה , הייתה הכנת הדרכים בעיר לתנועת כלי רכב ; הפריצה של דרכים חדשות לחיבור בין חלקיה השונים ; והחדירה של כלי רכב מוטוריים אליה . גם במפות העיר , ניתן להבחין היטב בהתפתחות רשת הדרכים בה . כל הדרכים לירושלים וממנה , שנסללו כדרכי עגלות בשלהי התקופה העות'מאנית , החלו עוברות בראשית תקופת השלטון הבריטי , כמו גם הדרכים האחרות בארץ , שיפוצים , תיקונים , הרחבות וכיסוי , כדי שיוכלו לשמש רכב מוטורי . על שנת 1922 בלבד נמסר כי נסללו ושופצו 32 ק"מ בכביש יפו-ירושלים 30 ; ק"מ בכביש יריחו-ירושלים 31 ; ק"מ בכביש ירושלים-חברון ; 5 ק"מ בכביש ירושלים-שכם ( ששופץ במשך כל תקופת הכיבוש הצבאי ובשנת ;( 1921-1920 ועוד במקומות אחרים בארץ . נפח התנועה בכבישי הארץ , כולל בירושלים עצמה , הלך אף הוא וגדל במהירות רבה . ערב מלחמת העולם הראשונה כמעט לא הייתה מכונית פרטית בארץ . המלחמה הביאה עמה שימוש הולך וגובר בכלי רכב ממונעים . הצבא הבריטי ואחריו הממשל האזרחי של הבריטים הכניסו לראשונה את התחבורה הממונעת , בתחילה את הפרטית ואחר כך גם את הציבורית . מכירת מכוניות מעודפי הצבא לתושבי העיר הייתה הבסיס לתחבורה המוטורית . בתקופה שלאחר המלחמה החלו אנשים לרכוש מכוניות - תחילה מעודפי הצבא ומאוחר יותר , עם פתיחת שערי הארץ למסחר חופשי , גם ישירות מחוץ לארץ . תהליך זה הלך וגבר עם הקמת 191 פרטים נוספים על כל נושא מערכת הרכבות ראה שם , עמי 192 . 98-89 וראה בנושא וה המאמר להלן ישימור ותכנון 193 . על סלילת הדרכים לירושלים בשלהי התקופה העות'מאנית ראה בךאריה ( לעיל הערה , ( 26 לפי המפתח ; וכן רייכמן ( לעיל הערה 88 ג , ( עמי 125-123 וההערות שם . 194 ביגר ( לעיל הערה , ( 7 עמי 195 . 107 בדוח סמואל , עמי 4 נמסר כי יבשנת 1914 הייתה מכונית אחת בכל פלסטינה ( א"י ) למקור שעשועים וסקרנות לתושבים בכל מקום בואה ; הייתה זו מכוניתו של אהרן אהרנסון , וראה בנידון גם אצל , רופין ( לעיל הערה , ( 110 עמי ; 226 על מצב התחבורה בעיר ראה שריון ( לעיל הערה , ( 88 עמי 196 . 214-210 על המצב מיד אחרי הכיבוש הבריטי , כולל עניין המכוניות שהועמדו לרשות יועד הצירים' שהגיע ארצה באפריל 1918 ראה גנחובםקי ( לעיל הערה , ( 46 עמי . 39-36
|
|