|
|
Page:397
בוועד הלאומי לאורך כל שנות קיומו , אשר כבר בשנות העשרים היה חבר הנשיאות , אלא שעדיין לא הקדיש את כל זמנו לוועד הלאומי ופעל בעיקר בהסתדרות העובדים . אספת הנבחרים והוועד הלאומי ביטאו להלכה את המבנה והאופי הפוליטי של היישוב היהודי , אך בשנות העשרים הם לא היו הגורם המרכזי בעיצוב דמותו ובניהול חייו של היישוב היהודי בארץ ישראל . היו לכך כמה סיבות : סמכויות אספת הנבחרים והוועד הלאומי הוגבלו בידי הבריטים , אשר הכירו בהם כנציגי היישוב רק בעניינים הפנימיים של היישוב בארץ , ובתחום מוגבל . הוועד הלאומי גם היה חסר משאבים כספיים מספיקים . אך עיקר חולשתו נבעה מכך שברוב התחומים פעלו ההנהלה הציונית ואחר כך הנהלת הסוכנות כלפי בריטניה , גם כנציגי היישוב היהודי בארץ , ובכך יהפקיער בעצם מהנציגות הישירה של היישוב את ? ריבונותה' כחברה לאומית אוטונומית בארץ ישראל . למעשה היו ההנהלות הציוניות שצוינו לעיל ה _' ממשלה י של היישוב היהודי בארץ . הן שימשו נציגותיו כלפי חוץ , ובתחומים רבים ומכריעים עיצבו את מדיניותו , את סדרי חייו ואת דפוסי התפתחותו . כוחה הפוליטי של ההנהלה הציונית בא לה , משום שסמכותה הייתה מעוגנת בכתב המנדט ומוכרת על ידי השלטונות הבריטים . היא ייצגה את התנועה הציונית ומוסדותיה בעולם כולו , וברשותה היו האמצעים והכלים לגיוס ההון הלאומי . כך יכלה לקבוע את סדרי הקדימויות של ההתיישבות הציונית ואת התפתחות החברה והמשק היהודיים בארץ ישראל . העובדה שמוסדות היישוב היהודי הארצישראלי וההנהלה הציונית , ולאחר מכן גם הסוכנות היהודית , התמקמו בירושלים השפיעה רבות על התפתחותה של העיר . ההחלטה הסופית להתחיל בבניין המוסדות הלאומיים בעיר נפלה רק בשנת , 1927 כאשר הבנייה עצמה התנהלה בשנים 79 . 1936-1928 אבל הקביעה העקרונית והמימוש הראשוני של מיקום מוסדות אלו בירושלים התרחשו כבר בתקופת _היבראשית של שלטון המנדט הבריטי בירושלים - התקופה שבה אנו דנים במאמר הנוכחי . ד . התארגנות החברה הערבית ועיריית ירושלים בשלהי השלטון העות'מאני החלה קרנה של העיר ירושלים לעלות בעיני המוסלמים , וזאת אף על פי שגודל האוכלוסייה המוסלמית שחייתה באותה עת בעיר היה קטן יחסית . הסנגיק של ירושלים , יחד עם זה של עזה , ובתחילה אף בצירוף זה של שכם , קיבלו אז מעמד מיוחד של מתצרפליק ( מחוז מורחב , ( שנכפף ישירות לשער העליון בקושטא . 76 גם על בן צבי נכתב רבות . על תרומתו לחקר ארץ ישראל , ראה שם . 77 שביט ( לעיל הערה , ( 70 עמי 78 . 178-177 שם , עמי 79 . 180-179 ראה על בניית המוסדות הלאומיים אצל די קרויאנקר , אדריכלות בירושלים , הבנייה בתקופת המנדט הבריטי , ירושלים , 1989 עמי 80 . 291-286 יי בן אריה , יאוכלוסיית ארץ ישראל ויישוביה ערב מפעל ההתיישבות הציוניי , יי בן אריה , יי בך ארצי וגורן ( לעיל הערה , ( 6 עמי . 14-1
|
|