|
|
Page:396
נשלח לארץ על ידי ויצמן . קיש כיהן כראש המחלקה המדינית בארץ ישראל בין השנים , 1931-1923 וישב ראש בישיבות ההנהלה הציונית בירושלים ( אף כי לא הוענק לו התואר הרשמי ייושב ראשי . ( קיש ראה את עצמו כיאיש של ויצמך . בכל פעילותו המדינית לא הטיל כל ספק בכך שגם אם הוא יהאיש במקום - הממונה על הטקטיקה בכל הנוגע לממשלת ארץ ישראל וליחסים עם היישוב מזה והערבים מזה - הרי האסטרטגיה נתונה בידי ויצמן ואנשיו בלונדון . עם הבולטים בחברי ההנהלה הציונית בארץ ישראל בעת כהונתו של קיש נמנו ד"ר ארתור רופין , שעסק במפעלים ההתיישבותיים והכלכליים וכיהן בהנהלה מתחילתה ; הרי סקר , משפטן מחוגו של ויצמן באנגליה , שהגיע ארצה עם ועד הצירים ; והנרייטה סאלד , שעלתה מארצות הברית ועסקה בעיקר בפעולות חינוך , בריאות וסעד . היו אלה אישים בלתי מפלגתיים , שראו עצמם עסקנים ציונים , בלא פניות אידאולוגיות אחרות . אם כן , ההנהלה בראשותו של קיש התאפיינה בכך שלא היוותה את מנהיגותו של היישוב , אלא הייתה גוף מנהלי , המבצע מדיניות המוחלטת ונקבעת מחוצה לה - בלונדון . במקביל לפעילות של ועד הצירים וההנהלה הציונית בארץ ישראל , נמשך תהליך ההקמה של מוסדות היישוב היהודי הארצישראלי . ציינו קודם כי באספה המכוננת השלישית , בדצמבר , 1918 הוחלט על בחירות לכנסת ישראל . לאחר דחיות ועיכובים התקיימו הבחירות הראשונות לאספת הנבחרים באייר תר"ף 19 ) באפריל , ( 1920 אך ההתכנסות עוכבה בידי הבריטים עד אוקטובר - 1920 אחרי תחילת השלטון האזרחי המנדטורי בארץ ישראל . החוגים החרדים האנטי ציוניים , לא השתתפו בבחירות , והשלטון הבריטי הכיר בהם כעדה בעלת מעמד עצמאי הרשאית לקיים שירותים דתיים נפרדים . מושבה הראשון של אספת הנבחרים נמשך שלושה ימים . במהלך הדיונים נקבעו היסודות לצורת התארגנותו של היישוב לכל תקופת המנדט : אספת הנבחרים , שמספר חבריה וצורת בחירתם השתנו , שימשה מעין פרלמנט לדיונים בעלי אופי כללי ביותר . אספת הנבחרים נבחרה להלכה לארבע שנים . היא בחרה ב'וועד לאומי' בן כמה עשרות חברים , שמשך כהונתו היה להלכה שנה אחת . ועד זה קבע את המדיניות השוטפת והתכנס לעתים קרובות . הוועד הלאומי בחר את הנהלתו , אשר מנתה בין 8 ל 17 חברים והיוותה את הגוף המבצע , מעין ? קבינט - הגוף האקזקיוטיבי שניהל את כל ענייני הוועד הלאומי . בין חברי ההנהלה הפעילים בשנות העשרים בלטו שלושה אישים : דוד ילין , שנבחר אחר כך לכהונת נשיא הוועד הלאומי , דמות ייצוגית , בן 60 בקירוב בעת ההיא , שניצב בין היישוב הישן לחדש ובין הספרדים לאשכנזים ; ד"ר יעקב טהון , אז בן , 40 מוותיקי העלייה השנייה , איש יהכשרת הישובי והמשרד הארצישראלי ( ראה עליו לעיל ;( ויצחק בן צבי , נציגה הבולט של תנועת העבודה 72 ראה בפירוט אצל פ"ה קיש , יומן ארץ ישראל , 1931-1923 תרגם י " א עבאדי , ירושלים תרצ"ט . 73 על קיש ומדיניותו בארץ ראה רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי 74 . 143-142 ארבע פעמים בתקופת המנדט התקיימו בחירות לאספת הנבחרים : באפריל , 1920 בדצמבר , 1925 בינואר 1931 ובאוגוסט . 1944 תוצאות הבחירות שיקפו את יחסי הכוחות של המפלגות הפוליטיות וכוחן ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי . על הבחירות ותוצאותיהן ראה : רובינשטיין ( שם ;( וכן אטיאש ( לעיל הערה , ( 47 עמי 75 . 86-19 על דוד ילין נכתב רבות . על קשריו לחקר ארץ ישראל ראה מאמרי יהתפתחות לימוד נושא " ידיעתה של ארץ ישראל" עד / 1948 קתדרה 100 ( בדפוס , ( והמקורות שם .
|
|