|
|
Page:395
ידי הגוף הבוחר לשמש בתפקיד זה ( לאחר מות הרב קוק בשנת , 1935 נבחר לתפקיד זה הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג . ( הרב הספרדי הראשון שנבחר לתפקיד היה הרב יעקב מאיר , ולאחריו הרב בךציון מאיר חי עוזיאל . מקום מושב הרבנים הראשיים נקבע בירושלים ' . דבר המלך במועצתו לארץ ישראלי משנת , 1922 העניק לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוטית בכל הנושאים הנוגעים למעמד האישי . בצד הרבנות הראשית הוקמו רבנויות מקומיות של הקהילות היהודיות בערים הגדולות ומועצות דתיות שתפקידן היה להחזיק את השירותים הדתיים . , תפקידו העיקרי של ועד הצירים בפעולתו בארץ היה לייצג את התנועה הציונית כלפי השלטון הבריטי . מיד לאחר הגעתו ארצה הוא פעל אף כמוסד רשמי למחצה , אשר הוכר על ידי השלטונות הצבאיים . הוא קיבל הקלות בעניין סדרי נסיעת חבריו ברכבת לירושלים ובאספקת טלפון למשרדיו בעיר עוד בעיצומה של המלחמה , כאשר כל מערכת התחבורה והקשר הייתה כפופה לצרכים צבאיים . הוועד , שראה את תפקידו בקידום האינטרסים הציוניים , היה פונה אל ראשי הממשל הצבאי בבקשות שונות והפעיל את השפעתו בארץ ובלונדון לביטול החלטות שלא נראו בעיניו . שלטונות הצבא נתבקשו להשוות את מעמד השפה העברית לשפה הערבית , דבר שנתקבל על ידם . כן דרש הוועד להכניס יהודים לפקידות הממשלתית ודרישות נוספות . כיוון שהמשכורות ששילם הממשל הצבאי לפקידים בני הארץ היו נמוכות , וכדי לעודד יהודים להיכנס לשירות הממשלתי , התחיל ועד הצירים באישור גנרל מוני , האדמיניסטרטור הראשי , להוסיף על שכרם של הפקידים היהודים במנהל . כל הפעילות הזו של ועד הצירים , בירושלים ובארץ ישראל , הגבירה ביותר את חשדות הערבים כלפי התנועה הציונית . אלה פנו בנידון אף לראשי הממשל הצבאי הבריטי וטענו נגד פעילות זו ונגד אפליית היהודים לטובה . יש הסוברים גם כי פעילות הוועד הייתה אחת הסיבות להתחזקות ההתנגדות הערבית לתנועה הציונית ולפרוץ מאורעות פסח תר"פ ( 1920 ) בירושלים . בשנת 1921 קיבל ועד הצירים את השם ההנהלה הגיונית בארץ ישראל , ובתוארו זה הוא הוסיף לפעול , במקביל למוסדות השלטון היישוביים הארצישראליים החדשים שהחלו קמים . בשנות העשרים כללה ההנהלה הציונית בארץ ישראל מספר מצומצם של אישים . בראשיתה היו העיקריים שבהם מ"מ אוסישקין , המנהיג הציוני הוותיק מרוסיה , שעמד בראש ועד הצירים משנת 1919 והיה בתחילה יושב ראש ההנהלה בארץ , וד"ר מ"ד אידר , אף הוא מאישי ועד הצירים , שעמד בראש המחלקה המדינית מראשיתה . אך החל משנת 1923 שימש בתפקיד הבכיר בהנהלה הציונית בארץ ישראל לוטננט קולונל פרדריק הרמן קיש , ( 1943-1882 ) אשר 70 שם , שם ; " שביט , י הארגון הפוליטי והציבורי של היישוב היהודי : מיישוב למדינה בדרך , פורת ושביט ( לעיל הערה , ( 10 עמי ; 182-181 וכן רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי , 202-195 ושם ראה על המוסדות הדתיים של כנסת ישראל , כולל ראשיתה של הרבנות הראשית ; ההסדר החוקי : פקודת העדות הדתיות ; תקנות כנסת ישראל ; פעולות הרבנות בתקופת המנדט ; הרבנויות המקומיות ; השירותים הדתיים ; כולל נספח : הישוב הישן . 71 גי פרומקין , דרך שופט בירושלים , תל אביב תשט"ו , עמי ; 210-205 מי אסף , תולדות התעוררות הערבים _בארץ ישראל ובריחתם , תל אביב , 1976 עמי ; 82-80 ובמפורט אצל יי פורת , צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית , 1929-1918 ירושלים , 1982 עמי 27 והמקורות שם . חשיבות מיוחדת הייתה למתן המעמד הרשמי לשפה העברית כאחת משלוש השפות הרשמיות של המדינה . ראה בעניין זה שפרד ( לעיל הערה , ( 42 עמי . 39
|
|