|
|
Page:394
בשנת 1919 אף הגיע לירושלים פרופי פטריק גדס בהזמנת ההסתדרות הציונית , על מנת לתכננן את מתחמה של האוניברסיטה העברית . גדס , _ממתכנני הערים הנודעים בעולם באותם ימים , הגיש הצעות לבניית מתחם האוניברסיטה וכן תכנית אב כללית לפיתוחה של ירושלים . אף שהנחת אבני הפינה והגשת תכניותיו של גדס לבנייה התקיימו כבר בשנת , 1918 התעכבה ההקמה , ועמה אף התחלת הבנייה הרשמית של מבני האוניברסיטה , עקב מחסור בכספים ובעיות נוספות . רק ב 1 באפריל 1925 נחנכה האוניברסיטה במעמד חגיגי ביותר , בנוכחות הלורד בלפור , הרברט סמואל , חיים ויצמן , הרב קוק ונכבדים נוספים . בשלהי , 1919 אחרי שמנחם אוסישקין התמנה ליו"ר ועד הצירים , ולקראת חזרתו של רופין ארצה לאחר שנים אחדות של גלות מאונס בחוץ לארץ , התאחדו 'המשרד הארצישראלי' של ההסתדרות הציונית , שהוקם בארץ עוד בשנת , 1908 וועד הצירים לגוף אחד . ועד הצירים פעל בארץ ישראל בסך הכול כשלוש שנים , כאשר חבריו מתחלפים . נוסף על אוסישקין היו פעילים בו ד"ר דיוויד אידר - אשר מילא בוועד תפקיד מרכזי כאחראי על המחלקה המדינית , ואשר שימש בגוף זה גם מעין נציג אישי של ויצמן - וד"ר ארתור רופין , אשר חזר ארצה מגלותו , כאמור לעיל , באביב . 1920 ועד הצירים יום גם את הקמת מוסד הרבנות הראשית בירושלים . אחרי שמשרת ה'חכם באשי' חדלה להתקיים עם תום השלטון העותימאני בארץ ישראל , הוקם בשנת 1919 ביוזמת ועד זה 'משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים , ' שכלל שמונה מרבני העיר - מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים ובראשם הרב חיים משה אלישר . תקציבו של מוסד זה מומן על ידי ועד הצירים . משרד הרבנות החדש זכה להכרה על ידי השלטונות הצבאיים הבריטיים , אך לא כן על ידי העדה החרדית בעיר . זו ראתה בהם רבנים 'מטעם' והקימה לעצמה , כמצוין לעיל , את י ועד העיר האשכנזי , ' שאחר כך נעשה העדה החרדית שבראשה הוצב בית דין צדק , העדה האשכנזית . מאוחר יותר , לאחר הגעתו של הרברט סמואל ועל פי יוזמתו , נתמנה גוף בוחר לבחירת רבנים ראשיים . בפברואר 1921 בחר גוף זה שני רבנים ראשיים - הרב הראשי הספרדי , ששמר על התואר 'הראשון לציון של החכם באשי מהתקופה _העות'מאנית , ורב ראשי אשכנזי - ומועצת רבנות ראשית . מעמדה של רבנות זו התחזק , לאחר שכבר בשנת 1919 הסכים הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( הראי"ה קוק , ( רבה של יפו ואישיות תורנית חשובה , לקבל על עצמו לכהן כרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל . בשנת 1921 הוא נבחר פה אחד על 66 ראה בנידון מי שפירא , יהאוניברסיטה והעיר : פטריק גדס ותוכנית האב הראשונה לאוניברסיטה העברית , ; 1919 כ"ץ והר ( שם , ( עמי ; 256-201 ובן להלן ישימור ותכנון 67 . על הקמת האוניברסיטה וטקס הפתיחה שלה ראה לאחרונה כ"ץ והד ( שם 68 . ( אידר היה פסיכולוג במקצועו . לפני כן היה קשור לתנועה הטריטוריאלית בהנהגתו של ישראל זנגוויל . בהשפעתו של ויצמן הצטרף לתנועה הציונית והיה פעיל בשורותיה . פרטים עליו ראה 1945 ת ( 50 ח 1 _?\ 01 \ £€ ? , _1-0 ר 0 / 0 \{ 0 _^ € _> _* _יז 1101 ז 1 \\ 0 \ 1 € ג ( 6 ( 5 . ) . _00 \ " 1 ( 1 ח 3 וחג . ] . 8 . _901 על הפעילות הכללית של ועד הצירים ברחבי ארץ ישראל , ראה רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי 69 . 140-138 רובינשטיין ( שם , ( עמי . 196 על הקמת הרבנות הראשית , כולל היחסים עם ועד הצירים , ראה במפורט אצל אי מורגנשטרן , הרבנות הראשית לארץ ישראל : ייסודה וארגונה , ירושלים תשל"ד ; ראה גם אטיאש ( לעיל הערה , ( 47 עמי . 96-87
|
|