sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:383

שבשטחים צבאיים כבושים אין לבצע שינויים משמעותיים כל עוד נמשך בהם משטר הכיבוש . בירושלים , בגלל המאבקים והמתיחויות בין העדות השונות בעבר , היה הדבר חשוב פי כמה . גם הצהרת אלנבי תאמה עיקרון זה . עם זאת , הייתה מודעות בריטית חזקה לצורך בנקיטת פעולות וצעדים מידיים לשמירה על האתרים העתיקים והמונומנטים ההיסטוריים הרבים שנמצאו בארץ ישראל בכלל , ובירושלים בפרט , לבל ייפגעו בידי עבריינים אשר עשויים לנצל במיוחד את מצב הכיבוש שנשתרר בארץ . הבריטים אף דאגו לשיפוץ ותיקון מבנים ציבוריים שנפגעו במלחמה . כך למשל שיפצו את בית החולים לעיניים סנט ג'רן שבתוך העיר , ואת מסגד נבי סמואל מחוץ לעיר , שנפגעו קשות בזמן המלחמה . אופי וצורת השלטון של הממשל הצבאי , נתנו כוח רב למושל העיר , שכן כל עוד לא נתקיים כל חוק אחר בתוכה , היו החלטותיו והוראותיו בבחינת תקנות וחוקים . מעמד מיוחד זה אפשר לסטורס , מושלה הצבאי של העיר , לא להסתפק - אף בתקופת הממשל הצבאי - בשמירה על מצב הסטטוס קוו בלבד , אלא להתחיל לתכנן ולחשוב על דרכים נוספות לקידומה ופיתוחה של ירושלים . נושא חשוב ביותר שבו החל לעסוק השלטון הבריטי כבר בתקופת השלטון הצבאי היה עניין שימורה ותכנונה של העיר ההיסטורית . לנושא זה הוקדש מאמר נפרד ( להלן , ( וכאן נציין רק כמה עובדות כלליות הקשורות בו . קודם כול נדגיש כי תכניות האב הבריטיות קבעו עיקרון שהעיר העתיקה בירושלים תהווה יחידה ימונוליטית , ' אשר תשמש מוקד - לא מבחינה תפקודית , אך מבחינה חזותית ורגשית - לעיר כולה . היא הופרדה במתכוון מן העיר החדשה באמצעות שטחים פתוחים של פרקים ומדרונות טבעיים . עיקרון זה הביא לכך שהוטל איסור מוחלט על בנייה מסביב לחומת העיר העתיקה , והוגבלה הבנייה במתחמי השטחים של הר הזיתים , הר הצופים , עמק הקידרון וגיא בךהינום ; הוחלט על פיתוח מערכת פרקים וגנים מסביב לחומות ובעיר כולה בסגנון שהיה מקובל בערים באירופה ; כמו כן שוקם הגן העירוני הקטן שהוקם ברחוב יפו , ליד מבנה העירייה , עוד בתקופה העותימאנית . מעניין לציין כי חלק ניכר מן הפעילות הרבה לתכנונה של ירושלים התקיים כבר בתקופת הממשל הצבאי . פעילות זו נמשכה לכל אורך תקופת השלטון האזרחי של הרברט סמואל , ולאחר מכן , אך עקרונות חשובים נקבעו כבר בתקופת הממשל הצבאי ; עובדה המצביעה שוב 23 וראה פירוט בנידון אצל סטורס ( לעיל הערה , ( 5 עמי 24 . 310-307 וראה בעניין זה מאמרי יהמוסדות הזרים לארכיאולוגיה ולחקירת ארץ ישראל בתקופת המנדט , א , קתדרה 92 ( תמוז תשנ"ט , ( עמי 25 . 140 סטורס ( לעיל הערה , ( 5 עמ' . 310 באשר לשיקום נבי סמואל בידי אשבי ראה ד גנחובסקי , עוד סיפורים ירושלמיים , ירושלים , 1995 עמי . 149-148 26 וראה פירוט בנושא זה להלן , במאמר ישימור ותכנון , והמקורות שם . כבר ב 10 באפריל 1918 הוציא םטורס את פקודתו הציבורית הנודעת , ובה איסורים שונים על בנייה בעיר , ואחר כך פקודות נוספות בכיוון זה . פקודות אלו עוררו לעתים קרובות את התנגדות התושבים , שכן הן הקשו על הבנייה בעיר וייקרו אותה , אך השלטונות הבריטיים עמדו בכל תוקף על קיומן . על הקמת הגן העירוני הקטן בתקופה העותימאנית ראה יי בךאריה , עיר בראי תקופה , ירושלים במאה התשע עשרה , ב : ירושלים החדשה בראשיתה , ירושלים תשל"ט , לפי המפתח .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help