|
|
Page:יג
בין הגופים הנוספים שמאחוריהם עמד ואשר בפעילותם נטל חלק מרכזי נמצא גם יהמרכז לחקר הציונות , היישוב וההיסטוריה של מדינת ישראל' ( היום : מרכז צ'ריק לתולדות הציונות , היישוב ומדינת ישראל ) באוניברסיטה העברית . ראשיתו של מרכז זה היא בתקופה בה שימש בן אריה כדקן הפקולטה למדעי הרוח . בשיחותיו באותם הימים עם מי ששימש נשיא האוניברסיטה , אברהם ( אייב ) הרמן , עלה הרעיון בדבר הקמת מרכז מחקרי כזה באוניברסיטה העברית . בן אריה , שבעקבות החלטתו הקודמת לעסוק בחקר ארץ ישראל במאה התשע עשרה בפרט ובעת החדשה בכלל התקרב ללימוד ולמחקר של נושאי הציונות , היישוב ומדינת ישראל , החל מתעניין באפשרות להקים מרכז כזה . משהחל לבדוק את העניין התברר לו כי בשעתו פנתה ההסתדרות הציונית העולמית לאוניברסיטה העברית בהצעה לסייע להקמתו של מכון דומה , אך מורי האוניברסיטה חשבו שאין הנושא בשל עדיין למחקר מדעי ודחו את ההצעה . כך הוקם 'המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב , שנהנה מעזרת ההסתדרות הציונית וזכה להצלחה רבה שם . כמה ממוריה המרכזיים העתידיים של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה זו פיתחו את המכון ההוא , ואף שילבו בו הוצאת כתב עת מדעי חשוב ופרסומים מדעיים יוקרתיים לידו . האוניברסיטה העברית איחרה אפוא בפיתוח תחום לימוד זה , אך המסקנה הייתה שמוטב מאוחר מלעולם לא . גם עתה , כאשר ניסה להקים את המרכז החדש לא היה הדבר פשוט . רבים היו המתנגדים לכך מתוך טענה שאין זה תחום דיסציפלינרי אקדמי מתאים , כי האובייקטיביות המדעית באשר אליו עלולה להיפגע , וששיתוף הפעולה עם גוף לא אקדמי כהסתדרות הציונית עלול לפגוע ברמתו האקדמית . למרות כל הקשיים הוקם לבסוף המרכז כאשר במוקדו עומד המפעל של 'עמיתי הרצל , ' שמטרתו היא להעניק מלגות מחקר לתלמידים מצטיינים העוסקים בתחומי הלימוד של הציונות , היישוב וההיסטוריה של מדינת ישראל במחלקות האוניברסיטאיות השונות בהתאם לדיסציפלינות האקדמיות השונות שלהן . ניתן כיום לומר בהחלט כי מפעל זה הצליח ביותר : בעזרתו הוענקו עד היום מלגות מכובדות לעשרות רבות של תלמידי מחקר באוניברסיטה העברית , שחלקם נקלטו לאחר מכן כמורים אקדמיים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטאות אחרות בארץ , דבר שחיזק מאוד את המחקר וההוראה בתולדות הציונות וישראל . בכל השנים הסתייע המרכז מבחינה כספית בהסתדרות הציונית העולמית , כאשר במשך השנים הצטרפו לתומכים בו גופים נוספים ובתוכם בראש ובראשונה קרן קימת לישראל , אשר קיבלה על עצמה לשאת בעיקר הנטל הכספי של קיום המרכז . נוסף על כך החל המרכז לקיים גם סדנאות לימוד וסמינרים מחקריים ואף סייע בהוצאת ספרים ופרסומים מדעיים נוספים , פרי עבודותיהם של תלמידי המחקר שהסתייעו בו ופרי 8 ראה די קארפי ( עורך , ( הציונות : מאסף לתולדות התנועה הציונית והישוב היהודי בארץ ישראל _, תל אביב תש"ל , דברי הקדמה של העורך , עמי 9 . 8-7 מי שסייע בהקמת המרכז היו אברהם הרמן שהיה אז נשיא האוניברסיטה , אריה _דולצין ששימש אז נשיא ההסתדרות הציונית העולמית ואריה _צימוקי שהיה אז יושב ראש המועצה הציונית . 10 במרוצת השנים קמו נם באוניברסיטאות אחרות מפעלי הענקת מלגות לתלמידים מצטיינים , בדומה למפעל 'עמיתי הרצל' של האוניברסיטה העברית ( שבעול הכספי שלהם נושאת בעיקר קרן קימת לישראל . (
|
|