|
|
Page:13
הקדמה | 13 מינוי אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו הוא פתרון רווח, אבל יש לו מחיר כבד : שלילת זכותו של האדם לקבל החלטות לגבי עצמו ורכושו, גם במקרים הרבים שבהם, למרות אי-מסוגלות מסוימת, יש לאדם הבנה של רצונותיו והעדפותיו . לשם כך פותח הפתרון המוצג בספר זה : "קבלת החלטות נתמכת" . הפרק הרביעי בשער זה, מאת ד"ר חגי בועז ופרופ' שי לביא, דן בסוגיית קביעת רגע המוות בישראל - מוות מוחי לעומת הפסקת פעילות הלב והנשימה . אופן קביעת רגע המוות מכתיב אם קיימת אפשרות להשתלת איברים, המתאפשרת במצב של מוות מוחי שבו מכשירי החייאה משמרים את חיוניות האיברים . הפרק סוקר את התפתחות החקיקה בנושא זה בארץ ובעולם ואת ההשפעות החברתיות, הפוליטיות והדתיות על חקיקה זו . הפרק החותם את השער המשפטי דן בסוגיה העולה מסוף החיים אך מתממשת לאחריו . ד"ר רונית דוניץ קידר וד"ר שלי קרייצר-לוי בוחנות את מעמדם של נכסים דיגיטלים כמו חשבונות פייסבוק או אי-מיילים של הנפטר לאחר מותו, ודנות בזכויות הקניין והירושה על נכסים דיגיטלים אלה . הדיון מעלה את השאלה אם נכסים אלה מתאימים, ראויים וזכאים להנצחה, או גורמים לרידוד דמותו של הנפטר תוך מיקוד תשומת הלב בפעולות אקראיות ומינוריות . השער השלישי של הספר עוסק בסבל שחווים העומד למות ומשפחתו ובדרכים להקלתו . בפרק הראשון בשער זה בוחנות פרופ' נטע בנטור, ד"ר שלי שטרנברג וד"ר מיכל לרון את איכות הטיפול בזקנים עם דמנציה מתקדמת הגרים בקהילה . ממצאי המחקר מראים שהם חווים שיעורים גבוהים של כאבים ודיכאון, דהיינו רמות גבוהות של סבל בסוף החיים . התחומים בהם אובחנו בעיות היו : תיאום הטיפול בין גורמים מטפלים שונים, העומס הכבד שחווים רוב בני המשפחה וחוסר במידע לגבי המחלה ולגבי ניהול הטיפול . גם הפרק הבא בוחן את סבלם של אנשים בסוף החיים, אך בהקשר של טיפול תוך כדי אשפוז בבית חולים . פרק זה, מאת פרופ' בכור צבי אמינוף, מתאר שיטה להערכת רמת הסבל שחווים מאושפזים במחלקה פנימית גריאטרית . רמת הסבל נבדקה לפי סימפטומים כמו צעקות, כאבים ופצעי לחץ וכן על פי אבחנת הצוות המטפל . במחקר זה הייתה רמת הסבל של חולים שנפטרו תוך כדי האשפוז גבוהה באופן מוחלט, וגבוהה יותר מזו של החולים ששוחררו הביתה . רמות סבל אלה מדגימות
|
|
|