sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:12

אורי מור 12 כמובן המורכבות אינה מוגבלת להיגד 'תקנו אותי אם אני טועה' . היא אופיינית לשיח התקן העממי בכלל . למשל אפשר לזהות אותה בתגובות לרשומה על נטיית הפועל נמס בדף הפייסבוק הרשמי של האקדמיה ללשון העברית : הפועל נמס הוא פועל מתעתע . במבט ראשון הוא נראה כמו יָשֵׁן, רָעֵב, צָמֵא ודומיהם . מסיבה זו נוטים דוברים רבים להטות את נמס על דרך פעלים אלו [ . . . ] הפועל נמס שייך לגזרת הכפולים [ . . . ] נטיית בניין נפעל בגזרה הזאת סבוכה, ועל כן אין לתמוה שגם צורות נטיית הפועל נמס אינן פשוטות : בעבר נְמַסּוֹתִי ( כמו נְקַלּוֹתִי ) , נְמַסּוֹתָ, נָמַסָּה, נָמַסּוּ ; בהווה נְמַסָּה, נְמַסִּים נְמַסּוֹת ( היחיד הוא נָמֵס או נָמָס ) ; בעתיד תִּמַּסִּי, יִמַּסּוּ [ . . . ] להזכירכם ששפה היא בראש ובראשונה כלי להעברת אינפורמציה בין אנשים . משכך היא צריכה להיות נוחה ויעילה, ובאופן טבעי זה הכיוון שהיא הולכת בו . בהתחשב בכך לא מפליא שהשימוש בהטיות מהסוג הזה פס מן העולם — הרי בעצמכם אמרתם שהוא מסובך ( ולכן גם מסורבל ) . הערה חשובה בעיני . נדמה הרבה פעמים שהאקדמיה מעדיפה שהדוברים ישרתו את השפה, במקום להיפך . מעניין אם יקחו את זה לתשומת לבם . אכן כלי להעביר אינפורמציה בין אנשים . על מנת לשרת את המטרה, השפה צריכה להיות אחידה לכולם . האקדמיה קובעת את הכללים בדיוק למטרה שהזכרת . רק צריך לזכור שהעברת אינפורמציה אינה רק בין אנשים שחיים בהווה, אלא גם אינפורמציה מלפני 3000 שנה, במקרה של השפה העברית . 7 שתי התגובות הראשונות מסתייגות מן הרשומה ומהשקפת העולם הנורמטיבית הניבטת ממנה . הטענה העיקרית בהן היא ששפה צריכה להיות תקשורתית, ולכן גם 'נוחה ויעילה' . התגובה השלישית יוצאת מאותה טענה בסיסית בדבר הצורך בתקשורתיות למסקנה ההפוכה — יש צורך באחידות, ולכן גם בכללים ובהכוונה . הידרשות לתפקידה התקשורתי של השפה מוּכרת היטב בדיונים על תקן בתרבויות שונות, ומעניין שכמו כאן היא נשמעת הן 8 התגובה הרביעית מושכת את עניין התקשורתיות מפי מצדדים בתקן הן מפי מתנגדים לו . לכיוון אחר — לצורך בהבנת מסרים לשוניים מן העבר היהודי, כלומר מקופלת בה ההנחה שהמכנה המשותף שהעברית יוצרת אינו רק פונקציונלי אלא גם תרבותי . הדיון סביב רשומת האקדמיה הוא דוגמה מייצגת לריבוי הדעות והשיקולים האופייני לשיח התקן העממי בכלל ולשאלות התקן בפרט, אבל הוא גם דוגמה לדו-ערכיות הנידונה כאן : מצד אחד קבלת עולו של התקן וסמכותם של הגורמים הקובעים אותו, ומצד אחר 7 0 : 4325377918433221 / https : / / www . facebook . com / AcademyOfTheHebrewLanguage / posts Cameron, Verbal Hygiene , pp . 23 - 25 ; Vuk Vukotić, ‘Conflicting Notions of Language 8 in Metalinguistic Discourses in Lithuania, Norway and Serbia’, Taikomoji kalbotyra, 5 pp . 5, 14, 23 - 24 , ) 2014 (

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help