|
|
Page:20
ת ק צ י ר 20 4 . בדומה למועצת הפסיכולוגים ולמועצת העובדים הסוציאליים תהיה למועצת המורים הסמכות לאשר את קידום המורה במסלול המקצועי שבחר . ההחלטה תתקבל בהתאם לדרישות שתתווה מועצת המורים, לתיק המורה ולהמלצותיהם של הגורמים המקומיים כמו מנהל בית ספר או נציג הרשות המקומית או המחוז ובהתאם להישגי המורה . כינון מערך יעיל של בקרה והערכה כדי לקבוע אם מורה ראוי לקידום מקצועי ומתי, ואם עמד בפועל בקריטריוני הקידום שנקבעו – נדרשת בין השאר מערכת אמינה של בקרה . אך מלבד בקרה פרטנית על הפיתוח המקצועי וההתקדמות במסלול הקריירה של כל מורה, נדרשת גם בקרה על איכות התוכניות והתהליכים לפיתוח המקצועי המוצעים למורים, ובכלל זה רמת המרצים המכשירים, הקורסים וההשתלמויות, ההדרכות, קבוצות הלמידה הבית ספריות ועוד . כיום, יכולת הבקרה על הפיתוח המקצועי לוקה בחסר, ולמשרד החינוך חסרים נתונים מספקים באשר לטיבן של פעילויות הפיתוח המקצועי . מאגר המידע המרכזי של המשרד מנוהל בידי חברה חיצונית, והוא כולל מידע מצומצם ומנהלתי בעיקר, שאינו מאפשר פילוח, מדידה של יעילות התהליך או התוכנית וזיהוי מוקדי קושי . הבקרה הפדגוגית על תהליכי הפיתוח המקצועי, הנעשית גם היא בידי חברה חיצונית, מצומצמת מאוד בהיקפה וחסרים בה קריטריונים מפורטים לבקרה . גם הבקרה על המנחים והמדריכים שמובילים את תהליכי הלמידה היא מוגבלת מאוד . למשל, תנאי הסף לשם היכללות במאגר המרצים של משרד החינוך הם מינימליים, ומלבד העמידה בתנאים אלו אין בקרה על המְבַצעים . נוסף על כך, יכולת הבקרה על מדריכי משרד החינוך מצומצמת . באשר לבקרה על הלמידה ועל הקידום של כל מורה, גם כאן מערכת הנתונים הקיימת כוללת פרטים ספורים בלבד, ובפועל לא מתקיימת בקרה ממשית . יצוין כי בידי המשרד יש תוכניות שונות לשיפור המצב, כגון תוכנית להטמעת מערכת מתקדמת יותר לניהול הלמידה של העובדים ( שגם היא תכלול רק תהליכי למידה פורמליים שמזכים בגמול השתלמות ) או נהלים לבחירת עובדי הוראה בתפקידי הדרכה . תוכניות אלו בהחלט מהוות צעד בכיוון הנכון, אך הן נמצאות בשלבי הבשלה שונים . הוועדה סבורה כי נדרשת בקרה על ההיצע של תהליכי הפיתוח המקצועי ותוכניות הלמידה למורים . לצד בקרת איכות שוטפת באמצעות קבלת מידע על נותני השירות תונהג בקרה אדמיניסטרטיבית על היצע הפעילויות וכן יתבצעו פעילויות יזומות להערכה של איכות תהליכי הפיתוח המקצועי . מובן כי כינון של מערכי בקרה והערכה מסוג זה מאתגר ארגונית ודורש משאבים ניכרים בשלב ההקמה ובאופן שוטף . הוועדה ממליצה כי האחריות ליישום הבקרה וההערכה תחולק בין הגופים המקומיים שהוזכרו קודם לכן ( פורום לניהול משולב ) לבין המטה המְרַכֵּז בידו תמונה מערכתית . הגופים המקומיים אשר אחראים על ניהול ועל יישום תהליכי הפיתוח המקצועי צריכים לבקר את תפקודם, לרכז את הממצאים ולמסור את המידע לאחראים על הפיתוח המקצועי במחוזות . האחרונים ירכזו את המידע ויעבדו אותו ( על פי סוגי הפיתוח המקצועי או על פי הספקים, לדוגמה ) , ויעבירו את המידע לפורום הפיתוח המקצועי במטה לצורך קביעת מדיניות עתידית . מלבד ההיבטים הארגוניים הללו, עולות בהקשר זה שאלות נוספות באשר להיקף ולטיב ההערכה הנדרשת, ובפרט מה רצוי למדוד וכיצד . במחקר האקדמי יש עיסוק רב בהערכת המאפיינים של פעילויות פיתוח מקצועי ובבחינת הרכיבים של הפיתוח המקצועי . המחקר פחות עוסק בזיהוי ובמדידה של ההשפעה של הפיתוח המקצועי על צוותי ההוראה, ככל הנראה בשל הקשיים היישומים הרבים הכרוכים בכך, אם כי זהו כיוון חיוני . מובן כי הדרך הטובה ביותר לבחינת ההשפעה של פיתוח מקצועי על צוותי ההוראה היא
|
|