|
|
Page:42
מ ג מ ו ת ב פ י ת ו ח ה מ ק צ ו ע י 42 סוגיות המעקב, הבקרה וההערכה של תהליכי הפיתוח המקצועי וההדרכה דורשות התייחסות נרחבת יותר . אף שאחד היעדים המרכזיים בשינויים שהוביל המשרד בשנים האחרונות בתוכניות הפיתוח המקצועי הוא שיפור הישגי התלמידים במערכת, האגף לא הגדיר מדדים לבחינת יעילות הפיתוח המקצועי והשפעתו על הישגי התלמידים ואינו מקיים מחקר מספק בנושא . כמו כן, אין מחקר מספק על השפעות הפיתוח המקצועי על המורה עצמו – יכולות ההוראה שלו, מסוגלותו, זהותו המקצועית ורווחתו הנפשית והמקצועית . בחינה זו נדרשת לקבלת החלטות מושכלות ביחס לתוכניות ולגורמים המעורבים בתהליכי פיתוח מקצועי, לשיפור תכנונם של מערך הפיתוח המקצועי ומערך ההדרכה ולבקרה עליהם . בהיעדר מחקר ובקרה מספקים קיים חשש כי בהפעלת המסגרות לפיתוח מקצועי ומערך ההדרכה לא מנוצלים כהלכה שני משאבים יקרים ביותר – כספי המדינה וזמן המורים . מלבד איסופם של נתונים טכניים, האגף לפיתוח מקצועי אינו אוסף מהמחוזות בקביעות נתונים על מאפייני המסגרות לפיתוח מקצועי המתקיימות במרכזי הפסג"ה ובבתי הספר ועל איכות התוכניות שהמרכזים מפעילים . נתונים אלו לא נאספים בצורה מספקת גם בהקשר של תוכניות ויוזמות של פיתוח מקצועי המוצעות על ידי גורמי המטה . סוגיות אלו יידונו בהרחבה בפרק ,5 שבו נעסוק בתהליכי ההערכה והבקרה של תהליכי פיתוח מקצועי . גם מערכת המחשוב לניהול ההשתלמויות שמפעיל המשרד אינה משמשת מאגר מידע אמין ואיכותי . משום כך היא אינה מסייעת באפיון צורכיהם של עובדי ההוראה ואינה מספקת כראוי את צורכיהם של מרכזי הפסג"ה, ובהתאם גם אין מענה מיטבי לצורכי המורים ובתי הספר . ניכר צורך רב באיסוף נתונים גם על עובדי ההוראה עצמם . מאגר המידע הקיים על עובדי ההוראה מציג מידע מצומצם ופורמלי בלבד ביחס לתהליכי הפיתוח המקצועי שבהם השתלב כל עובד עד כה . הדבר מקשה על תכנון רב-שנתי מושכל של תהליכי הפיתוח המקצועי של אותו עובד, על תכנון מאוזן של תחומי התפתחותו המקצועית ( לדוגמה, פיתוח בתחום הדיסציפלינרי או הפדגוגי-גנרי ) ועל הערכת התפתחותו לאורך חייו המקצועיים . יש להמשיך לקדם את מערכי הפיתוח המקצועי וההדרכה מתוך ראייה כוללת, המבוססת על שיתוף ידע בין הגורמים המעורבים ועל איסוף נתונים שיאפשרו לאגפים להשיג את יעדיהם באופן מיטבי .
|
|
|