|
|
Page:61
מ ת ו ו ה נ י ה ו ל י 61 עוד מאמצע שנות ה - 90 החלו לדון באפשרויות להחיל את הרעיונות הללו על היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בארץ ( בן-אליא, ,2007 2012 ; דרי, 1994 ; 2010 Blank, ) . 2 . תיאוריה של הפרקטיקה – "משילות משולבת" : משילות משולבת היא "הסדר שלטוני, שבו סוכנות ציבורית אחת או יותר משתפת בעלי עניין שאינם מדינתיים בתהליך קולקטיבי של קבלת החלטות, שהוא פורמלי, מוכוון לקונצנזוס ודליברטיבי, ומטרתו לעצב מדיניות ציבורית או ליישמה, או לנהל תוכניות או נכסים" ( 543 . Ansell & Gash, 2008, p ) . מדובר בהסדר קבוע, במובן שאליו התייחסו אמרסון ונבאטשי ( 2015 Emerson & Nabatchi, ) כשהשתמשו במונח "משטר של משילות משולבת" – c ollaborative governance regime : "צורה מסוימת, או מערכת של קבלת החלטות, ולפיה שיתופיות שחוצה גבולות ( כמו גבולות ארגוניים ורמות שלטוניות או מגזריות ) מייצגת דפוס התנהגות או דפוס פעולה רוֹוֵח" ( שם, עמ' 721 ) . דגם המשילות המשולבת שיוצע אינו מסגרת לפעולה יחידה שנועדה לחפש פתרונות מוסכמים לבעיה מוגדרת ומתוחמת, אלא מסגרת קבועה של התוויית מדיניות ויישומה, שבה שותפים בעלי עניין ממגזרים שונים . בהתבסס על הספרות בנושא המשילות המשולבת, הנחת המוצא של ועדת המומחים הייתה שתהליך גיבוש ההסכמות ( הקונצנזוס ) יחזק את האמון בין השותפים להסדר ( 2004 Booher, ) ואת ההון החברתי שנדרש לפעולה משותפת ( 1999 Innes & Booher, ) . הערך הציבורי המצופה מהסדר כזה הוא גיבוש מודל של שותפות יעילה בין רשויות שלטוניות, ובינן לבין בעלי עניין אחרים . מודל מסוג זה יתמוך בגורם הקרוב ביותר לאזרח ויאפשר לו לעצב ולממש מדיניות מיטבית בעבור קבוצות מקבלי השירות : מורים, בתי ספר ורשויות מקומיות או אזוריות . מסגרת הפעולה של משילות משולבת עולה בקנה אחד עם הרעיון הכללי של הקמת צוותי היגוי בצומתי קבלת ההחלטות, כפי שהוא מופיע בחוזר מנכ"ל 16 - 2 . 8 בסעיף 5 . המרכיב המחבר בין רעיון הסובסידיאריות לבין הפרקטיקה של המשילות המשולבת הוא הטענה הרווחת בספרות על מדיניות ציבורית, שלפיה קביעת מדיניות היא עניין של שכנוע . לממשל המרכזי בסביבה רב-גונית המתמודדת עם בעיות ועם נושאים מורכבים לעולם אין שליטה על המידע, ובמיוחד לא על אופן הביצוע של המדיניות . מרחק גדול בין מקום קביעת המדיניות לבין מקורות המידע ומקום הביצוע ( השטח ) מביא לכך שהמדיניות לא תבוצע, או שתבוצע באופן שונה מאוד ממה שכיוונו אליו קובעי המדיניות . על מנת להגביר את הסיכוי לביצוע המדיניות כהלכה יש לרתום את ה"שטח", ולמצוא דרכים להבניית דיון, לשכנוע ולשיתוף בתהליכי קביעת המדיניות וביישומה ( ראו סקירת ספרות בנושא זה : 2011 Goodin, Rein & Moran, ) .
|
|