|
|
Page:39
39 פילנתרופיה, תשלומי הורים, תרומות הורים ושימוש עסקי במבני בתי ספר ) . זהו המידע החיוני ביותר החסר כדי להעריך את תשלומי ההורים בישראל לבתי ספר . בישראל אין כמעט חינוך פרטי במובן שבו הוא מתקיים במדינות שנסקרו . מנגד, יש פערים עצומים בין בתי ספר ציבוריים ממלכתיים לבין בתי ספר מעין ציבוריים – בבעלות פרטית או ציבורית . האחרונים זוכים בתקצוב ציבורי ומפוקחים אך מורשים לגבות תל”ן בהיקף של שכר לימוד . בזכות התל”ן הם מגדילים במידה רבה את תקציב התלמיד שמעביר משרד החינוך ( הכוונה לבתי ספר ייחודיים, בבעלות פרטית וציבורית כאחד ) . את בתי הספר האלה ניתן אולי להקביל לבתי ספר צ’ארטר בארצות הברית – שכדאי להעמיק את הבחינה שלהם . במדינות שנסקרו בדוח מוזכר תקצוב דיפרנציאלי משני סוגים : תמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ותמיכה בתלמידים על רקע כלכלי וחברתי . יש הבדל גדול בין שני נושאי תקצוב אלה, תקצוב חינוך מיוחד והעדפה מתקנת על רקע כלכלי או תרבותי . בישראל נתוני התקציב הדיפרנציאלי אינם כוללים חינוך מיוחד, המתוקצב ברובו בנפרד . אולי ניתן להתייחס לתקציב השילוב במסגרת זו, אך בוודאי לא לתקציבם של כיתות ובתי ספר לחינוך מיוחד .
|
|
|