|
|
Page:36
36 לבסוף, מכלל הממצאים שנאספו בדוח עולה שלא ניתן להצביע על קשר ישר בין תשלומי הורים לבין טיב תנאי החינוך במדדים שנבדקו . מדינות מצליחות לספק שכר מורים גבוה, שעות לימוד רבות, שיעורי העשרה מגוונים, ארוחות צוהריים וכיתות שאינן צפופות גם ללא תשלומי הורים . על כן נראה כי תשלומי הורים אינם נובעים מאילוץ תקציבי של השלטון, אלא הם תוצר של מדיניות חברתית-כלכלית . כאמור בפתח הדוח, קיימים גם דגמי פעולה ובראשם הדגם הסקנדינבי, שבהם אין תשלומי הורים וכלל המימון מגיע ממקורות ציבוריים . הדבר מחזק את ההנחה שהסתמכות על תשלומי הורים בחינוך היא נורמה ולא כורח המציאות . קודם לכן הוזכרו שלוש סיבות לקיומם של תשלומי הורים : רצונם של הורים בעלי יכולת לשפר את איכות החינוך הניתן לילדיהם, רצונם של בתי הספר לספק איכות חינוך טובה יותר לקהילותיהם ורצונם של הורים להיות מעורבים בחינוך . כפי שהוצג בדוגמה של עמותות ההורים בארה”ב, ההורים נכונים לשלם כי הדבר מקנה להם מעמד במערכת היחסים מול הנהלות בתי הספר . בעקיפין, ככל שיש יותר תשלומי הורים, כך מעורבותם של ההורים גוברת על חשבון האוטונומיה המקצועית של המנהלים והמורים . תשלומי הורים הם פרי מדיניות חברתית : הם מבטאים את מידת המאמץ של המדינה להיאבק בכוחות השוק ובהפרטה . תוצר הלוואי שלהם הוא פגיעה בשוויון ההזדמנויות בחינוך ופגיעה במעמד המקצועי של מנהלי בתי הספר והמורים .
|
|
|