|
|
Page:29
29 באומנות או בספורט . שלישית, בדוח לא הושם מספיק דגש על הפן הרגשי והפן החברתי של מחוננים ועל ההתייחסות הפדגוגית הנדרשת להם . חלק גדול מהדוח עוסק בדיפרנציאציה . בהקשר זה, חשוב להזכיר את החוקרים June Maker , Susan Winebrenner , Susan Assouline ובעיקר את Carol Ann Tomlinson . 2 . הכשרה וליווי של מורים להוראת מחוננים ומצטיינים בכיתה הטרוגנית – תמונת המצב בישראל כיום מורים בישראל אינם מתנסים בהוראת מחוננים במסגרת לימודיהם במכללות לחינוך ולכן אין להם שום הכשרה פורמאלית לנושא . נוסף על כך, התוכניות הקיימות להכשרת מורים להוראת מחוננים ומצטיינים אינן עוסקות בהוראה בכיתה הטרוגנית . מכאן שלמורים בכיתה הטרוגנית אין כלים פדגוגיים בסיסיים להוראת מחוננים ומצטיינים, והם נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות ביחס להם . תפיסות מוטעות אלו הן אחד החסמים הקשים ביותר בטיפוח מחוננים . בהקשר זה כדאי להרחיב גם על אודות עמדות של מורים לגבי יכולתם לטפח מחוננים ברוכי כישרון . במקביל לכך יש להבהיר מדוע מורים נוטים שלא להתמחות בהוראת מחוננים . האם הדבר נובע מעמדות של מורים לגבי מחוננים, מהיעדר הזדמנויות תעסוקתיות מתאימות או מסיבות אחרות ? נוסף על חסם הידע והתפיסות של מורים ביחס להוראת מחוננים ומצטיינים, ברוב בתי הספר ההטרוגניים לא קיימת התייחסות מיוחדת לשתי האוכלוסיות האלו . יש לכך השלכה ברורה על האפשרות ליישם בארץ כלים כמו אלו המוצגים בדוח : השימוש בכל הכלים דורש משאבי זמן, כסף וידע שלא קיימים כיום במערכת החינוך ושאין לבית הספר ולמורים מוטיבציה להשיג . לכן כלים יעילים שנסקרו בדוח ומופעלים בהצלחה בעולם, לא יופעלו בארץ לפני שתיערך בארץ הפיכה פדגוגית גדולה מאוד בהקשר להוראת מחוננים ומצטיינים . חלופות נוספות להכשרה מעמיקה וייעודית של מורים לטיפוח מחוננים ומצטיינים בכיתה הטרוגנית הן תוכנית פיתוח המקצועי "מקצה אל קצה" במכללת דוד ילין שעוסקת בהוראה של תלמידים ברוכי כישרון במתמטיקה ובמדעים . כמו כן חשוב להזכיר את המגמה לתואר שני בחינוך מחוננים ומצטיינים שפעלה בעבר בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה . 3 . התייחסויות לאיתור מחוננים הנמצאים בקבוצות סיכון ולטיפוחם במרכזי מצוינות למחוננים בארץ מתחילה לקראת כיתה ו' נשירה של בנות מתוכניות למחוננים . המגמה הזו מתחזקת בכיתה ז' . נראה כי הן לא רוצות לשאת את המחיר החברתי של היותן מחוננות . לפי אחת התפיסות הדבר נובע מכך שמחוננים מזוהים עם תכונות גבריות ( מוחצנות, תחרותיות, הישגיות ואינדיווידואליות ) , בעוד שבנות מפנימות בגיל הזה מודלים של נשיות הכוללים תכונות הפוכות . יש כמה תוכניות למחוננים המנסות להתמודד עם מגמה זו על ידי יצירת קבוצות העצמה לבנות . למנהלי בית ספר יש תפקיד קריטי באיתור מחוננים ומצטיינים באוכלוסיות שסובלות מתת-איתור על רקע של מיעוט או על רקע של מעמד סוציו-אקונומי נמוך . אוכלוסייה מובהקת כזו בישראל הם יוצאי העדה האתיופית . גם ליועצות בית הספר תפקיד חשוב,
|
|
|