|
|
Page:25
25 ו . מי שמסיים את ההכשרה של "פעמונים" מתקבל לעמותה ומגיע למקום ההתנדבות . שם עליו לעבור חניכה אצל איש שטח מנוסה . באופן כללי, בהתנדבות בחינוך החונך יכול להיות מתנדב אחר או איש צוות מבית הספר . יש ללוות את המתנדב מקרוב, לזהות מה המענה שהוא זקוק לו ולסייע לו . ז . ב"פעמונים" לכל מתנדב יש ראש צוות בשלב החניכה וגם אחריה . כל מתנדב צריך לדעת למי הוא יכול לפנות גם כשהוא נתקל בבעיות וגם כדי לעזור לו לגדול ולהתפתח . במקרה של התנדבות בחינוך, המלווה לא חייב להיות מנהל המוסד החינוכי, אבל צריך להיות מלווה – ועדיף שיהיה מצוות בית הספר . תפקיד המלווה לפקח על עבודת המתנדב מצד אחד, לעזור לו להפיק לקחים מצד שני, ולגרום לו לחוש חלק מצוות בית הספר מצד שלישי . זאת לצורך שימור המתנדבים . אתגר ש"פעמונים" צריכים להתמודד עימו הוא מציאת דרך שבה ראש הצוות לא יהפוך לטכנוקרט, אלא ימשיך להיות שותף לאווירה של עשייה התנדבותית . יש לוודא התאמה ברורה בין מתנדב לבין תחום ההתנדבות וכן להציע למתנדבים ותיקים מסלול התמקצעות ( למשל למנות מתנדב לראש צוות ) . יש לזכור ששימור המתנדבים לא מתאפשר בזכות ימי ההוקרה ומכתבי התודה, אלא באמצעות נטיעת תחושת משמעות ותחושת שייכות למקום שבו הם מתנדבים . ח . שלב אחרון במעגל ההתנדבות הוא סיום ההתנדבות . יש מתנדבים שעוזבים מרצונם ויש מתנדבים שצריך להדיח . ט . גיל המתנדבים : התנדבות של פנסיונרים היא אידיאלית, כי הם רגילים לעבוד, יש להם זמן פנוי והם רוצים לתרום . אנשים מבוגרים גם מתנדבים לאורך זמן רב יותר מצעירים . צריך לזכור זאת כשבונים את מערכת ההתנדבות . ב"פעמונים", למשל, כיוון שהמערכת ממוחשבת הרבה פנסיונרים לא נחשפים אליה . זאת בניגוד לארגון "יד שרה", למשל, שבו מתנדבים פנסיונרים רבים . לסיכום, כדי לבסס קשר איתן בין המוסד החינוכי למתנדבים, יש לנהל אותם באותו אופן שבו מנהלים עובדים, לעמוד עימם בקשר מתמשך ועקבי – תוך פיקוח מצד אחד וליווי ופיתוח מצד שני . בפרק זה הוצגו ארבע תוכניות התנדבות בחינוך מארה"ב וכן סיכומי ארבעה ראיונות עם בעלי תפקידים העוסקים בהתנדבות בחינוך בארץ . מטרת הדוגמאות הייתה להציג מכלול של דגמים לניהול מתנדבים במוסדות חינוך שזכו להצלחה – בדגש על תוכניות המשתפות את הקהילה בחיי בית הספר ובמטרותיו . הפרק הבא יעסוק בהשוואה בין הדגמים השונים במנקודת מבטם של מנהלי מוסדות חינוך .
|
|
|