|
|
Page:10
10 | איים של סיפורים - נרטיבים אישיים ומקצועיים של מטפלות ומטפלים באמצעות אומנויות במִגוון תחומים, ומתוארים בו שילובים ייחודיים בין טיפולים . בכל הפרקים המעשה הטיפולי נבחן באמצעות נרטיב שנכתב מנקודת מבטו של המטפל, ובחלק מהפרקים נרטיב אישי נשזר בנרטיב מקצועי ליצירת מארג מעניין ביניהם . הספר כולל ארבעה שערים . שלושת השערים הראשונים משקפים את ההתמחויות העיקריות של המטפלים : טיפול באמצעות מוזיקה ותנועה, טיפול באמצעות אומנויות פלסטיות, טיפול בדרמה ובדמיון מודרך . בשער הרביעי מתואר טיפול המשלב בין גישות טיפוליות . בחלק מהפרקים התחום הטיפולי מתואר באופן ברור, ובחלקם הוא מתואר באופן מרומז יותר . שני היבטים משותפים מאגדים לאסופה את כל השערים : המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי והתאוריות שביסוד הפרקים . קוראי האסופה בכללותה יוכלו ללמוד על המתודולוגיה הנרטיבית, על התאוריות המרכזיות שבבסיס הטיפול באמצעות אומנויות ועל התכנים, הדילמות, הקשיים והאתגרים אשר מעסיקים אנשי חינוך בכלל ומטפלים באמצעות אומנויות בפרט . יש לציין שהפרקים נכתבו בהתחשב בכללי האתיקה המקצועית, ולכן שמות המטופלים בדויים ופרטיהם המזהים מטושטשים ( חלק מהמטופלים גם אישרו בכתב לפרסם את סיפורם ) . שער ראשון : טיפול באמצעות מוזיקה ותנועה שירלי זמיר אלבז דנה במתח שבין האישי למקצועי המלווה את חייה ועבודתה – מוזיקאית אשר יוצרת ומופיעה מזה, מטפלת במוזיקה מזה . בהמשך היא מציגה ומתארת את סיפור הטיפול בניצן ( שם בדוי ) , גבר בשנות ה - 40 לחייו, תוך כדי התמקדות בארבע דילמות מרכזיות, דילמות שהעסיקו אותה בשל פעילותה בשני המרחבים – הטיפול והאומנות : של מי הבמה הזו ? האם עליה לבחור בהתפתחות אקדמית בתחום הטיפול במוזיקה או בהתפתחות מקצועית כזמרת יוצרת ? של מי השיר הזה ? ומתי אם בכלל נכון לפרוץ את המסגרת הטיפולית ? אפשר לנסות למצוא תשובות חלקיות לדילמות האלו ואיזון בין האישי למקצועי, אך עיקרו של הפרק הוא שאילת השאלות וההתמודדות עימן . נחמה לביא מתארת ומנתחת טיפול בנער באמצעות מוזיקה . באמצעות סיפורו היא חושפת את עוצמת הטיפול במוזיקה, ובייחוד את יכולתו של האלתור המוזיקלי לאפשר ביטוי רגשי . היא טוענת שהאלתור הזה במהלך הטיפול מאפשר למטופל ביטוי אישי רגשי ( במדיום החדש שאינו מוכר לו ) , בעיקר אם הלה אינו מסוגל לבטא את החוויה במילים, או אם המלל עלול לצמצם את ביטוי הרגשות או להקשות עליו . לפיכך המטופל עשוי לאמץ את האלתור המוזיקלי גם אם לא למד לנגן בעבר, כפי שאכן עשה הנער במקרה המתואר .
|
|
|