|
|
Page:12
12 דמויות מופת : בין עולמות | דוד לוי : הטפסן בשדה הפוליטיקה והחברה | ירון נעים בשנת 1912 הפכה מרוקו למדינת חסות צרפתית בהסכם שנחתם בין הצרפתים לספרדים, אך חלקים ממנה עברו לשליטת ספרד ( מרוקו הספרדית ) . הנציב הצרפתי במרוקו, הוברט ליוטאי החליט להעביר את הבירה מפאס לרבאט . ההחלטה נבעה מכך שהצרפתים האמינו ששליטתם באוכלוסיית רבאט, המודרנית יותר, תהיה קלה יותר מאשר באוכלוסיית פאס שהיא בעלת מאפיינים אסלמיים - דתיים ומצויה בפנים הארץ . הצרפתים תכננו ברבאט את ה"עיר החדשה" שבה ישבו הפקידים ומוסדות הממשל לאורך כל התקופה הצרפתית . בשנת 1956 זכתה מרוקו לעצמאות והמלך מוחמד החמישי החליט שרבאט תישאר עיר הבירה של הממלכה . רבאט, כעיר בירה מהווה עד היום מרכז עסקי וכלכלי ומקום מושבם של מוסדות השלטון והממשלה . במאה ה- ,17 עם התחזקותה של רבאט והפיכתה לנמל חשוב, הגיעו, ככל הנראה, יהודים רבים מאירופה והשתתפו בסחר הבין - לאומי . יכולתם לנצל את קשריהם עם יהודים ממשפחות של מגורשי ספרד, אפשרה שגשוג והצטיינות במסחר הבין - לאומי . חלק מהמשפחות המפורסמות בעיר עלו במהלך השנים לארץ והיו שותפות בין היתר בחידוש ובבניית היישוב היהודי בעיר יפו . בשנת 1792 הורה השליט מולאי יזיד לטבוח ביהודי העיר, אולם לבסוף החליט "להסתפק" בהפקעת רכושם ובהטלת מס כבד על הקהילה היהודית . בשנת 1807 הוקם המלאח ( ה"גטו" ) של רבאט והיהודים גורשו אליו בעל כורחם . המעבר של מרוקו לשלטון הצרפתי הטיב עם היהודים הן בשל ביטול החוקים המפלים והן בשל הפיכתה של רבאט לעיר בירה, שמשכה אליה יהודים רבים עד שמספרם הגיע לכ- 12 אלף איש . בשנת 1948 הוקם בעיר בית הדין הרבני הראשי של מרוקו ובראשו עמד הרב רפאל אלנקווה . בעיר פעלו גם בתי ספר יהודיים מודרניים של חברת כי"ח ( "כל ישראל חברים" ) . לאחר הקמת מדינת ישראל החל זרם עלייה לארץ, אך היו שהיגרו למדינות אירופה וצפון אמריקה . לאחר מלחמת יום הכיפורים נותר בעיר רק מספר קטן של יהודים . ברחובות המלאח ברבאט, 1933 , מתוך העיתון L'Avenir Illustré ( ארכיון התמונות ע"ש שושנה ואשר הלוי, יד יצחק בן-צבי )
|
ישראל. המשרד לשוויון חברתי
|
|