|
|
Page:9
תקציר 9 מסקנות עיקריות 1 . ת ה ל י ך ע ד כ ו ן ה פ ק ו ד ה ו ה ק ש ר ע ם א ר ג ו נ י ם א ז ר ח י י ם בתהליך העדכון בלט המספר החריג של פגישות שנערכו במשרדי המטכ״ל עם נציגי הצדדים השונים בדיון . ההתחקות אחר תהליך זה האירה את המורכבות שבניהול שיח בין הצבא לחברה האזרחית ואת החשיבות שבהסדרת המסגרת הארגונית שבה יש לדון במקרים שבהם מתעוררים מתחים בין ערכים שונים וקבוצות שונות . מסקנת המחקר היא שמעורבותם של ארגוני החברה האזרחית בסוגיית השירות המשותף ובעדכון הפקודה הייתה בעייתית מכמה טעמים : ( 1 ) ה א ר ג ו נ י ם ה ו פ כ י ם ל ש ח ק נ י ם ה ר א ש י י ם ב מ ק ו ם ה ג ו פ י ם ה מ ק צ ו ע י י ם ב צ ב א ממחקר זה עולה כי מרבית התלונות בנושא השירות המשותף אינן מוגשות לגופים השונים בתוך הצבא אלא מופנות לגורמים אזרחיים : מצד החיילים הדתיים התלונות מופנות אל "רבני הבית", ומצד החיילות — אל ארגוני נשים שונים או אל הפורום החילוני . הקושי לעמוד על היקף התופעה מלמד, הוא עצמו, על חוסר התקינות של נורמה שבה ארגונים אזרחיים או עיתונאים הם הכתובת לטיפול בבעיות הקשורות בשירות בצה"ל — הן הלכה למעשה והן מן ההיבט התודעתי אצל החיילים . הדבר נכון במיוחד לנוכח הנחת המוצא שצה"ל הוא צבא ממלכתי, כי אז מוסדותיו הם האמורים לטפל בבעיות מסוג זה ולא ארגונים פרטיים . ( 2 ) ח ו ס ר א י ז ו ן ב י ן ה צ ד ד י ם ו ה פ ע ל ת ל ח צ י ם ע ל ה צ ב א המחקר מצביע על הבעייתיות הכרוכה בהפעלת לחצים בידי שני צדדים אזרחיים שיש ביניהם פער כוחות . מצב כזה מעלה חשש שבעל השררה הוא בעל הדעה, ומופעל בו לחץ לא ראוי על הצבא ועל הרמטכ"ל באופן כמעט אישי, כמכריע בין צדדים שונים אשר מחויבותו אליהם שווה . חשש זה נתמך על ידי נתונים שהתקבלו מדובר צה"ל באשר לפגישות שהתקיימו עם הגורמים השונים בעניין פקודת השירות המשותף — על פי הנתונים יש פער ניכר בין מספר הפגישות שנערכו עם נציגים דתיים למספר הפגישות שנערכו עם נציגות ארגוני הנשים .
|
|
|