|
|
Page:11
תקציר 11 המקצועי שלהם מצומצם . לימודי הכולל מוכרים למורים החרדים כהשתלמות מקצועית, ועל כן השתלמויות ממוקדות פדגוגיה כמעט שאינן בנמצא . על פי רוב מורים אלו אינם מומחים בתחום הדעת שהם מלמדים ( בניגוד למתרחש בבתי ספר בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי ) , ומצב זה גורם לכך שהוראת מקצועות הליבה נעשית ברמה נמוכה, במיוחד הוראת האנגלית והחשבון . בקרב המורות המצב שונה לחלוטין . המוניטין של מקצוע ההוראה לנשים עדיין גבוה, אם כי ניכרים בקיעים בחוסנו . תהליך ההכשרה למורות החרדיות במסגרת הסמינרים ארוך, ובסופו הן מקבלות תעודת הוראה . יש אף שמשלימות את לימודיהן לתואר אקדמי בחינוך . לאור הדרישה במרבית הסמינרים שכל תלמידה תלמד לימודי הוראה גם אם היא מתמקצעת בתחום אחר, כמו גרפיקה, תכנות או הנהלת חשבונות, ניכר כבר שנים רבות עודף הכשרה של מורות . הסיכוי של בוגרת סמינר להשתבץ למשרת הוראה בבתי ספר חרדיים נמוך מאוד, ולפיכך מרבית הבוגרות של הסמינרים בוחרות כיום באפיקי תעסוקה אחרים . הפיתוח המקצועי של המורות החרדיות מוגבל — עד 16 גמולים בלבד במהלך הקריירה כולה ( בשונה מהמתרחש ברפורמת "אופק חדש" או "עוז לתמורה" ) . חשוב לציין ארבע מסגרות נוספות בשולי מערכת החינוך החרדי : ( 1 ) החינוך המיוחד — מערכת זו צמחה והתמקצעה במידה רבה בשנים האחרונות, בעקבות גידול במספר הילדים עם צרכים מיוחדים בחברה זו . ( 2 ) החינוך לגיל הרך ( גיל 0 – 3 ) — מערכת זו אינה נמצאת בפיקוח של משרד החינוך, אך מונה כיום כ- 150,000 ילדים שבגיל שלוש נכנסים למערכת החינוך החרדי . נראה כי חסרות מסגרות חרדיות מסובסדות מתאימות לבנות ובני גיל אלו, וחשוב שהממשלה תתגייס להתמודדות עם מצוקה זו . ( 3 ) החינוך הלא מוכר — כ- 30,000 תלמידים חרדים ( על פי הערכות ) , בעיקר בני "העדה החרדית" ובהם השייכים לקהילות "חוזרים בתשובה" קיצוניות, לומדים במסגרות שאינן מוכרות ואינן מתוקצבות על ידי משרד החינוך . למדינה אין נתונים על תלמידים אלו, ואין לה כל סמכות במוסדות אלו, אף לא בענייני רישוי, בטיחות וביטחון . ( 4 ) חינוך לא פורמלי — במסגרת זו מופעלים חוגים, תנועות נוער ופעילויות במתנ"סים המותאמים לציבור החרדי . החינוך הלא פורמלי משמש צוהר לתכנים
|
|
|