|
|
Page:13
31דמוקרטיות במשבר נשמרות בהן הזכויות הליברליות, אך לא רצון הציבור בא לידי ביטוי אלא המדיניות מעוצבת על פי אינטרסים של הון ולוביסטים בהשפעה של פקידים שלא נבחרו על ידי העם . 2 אנו סבורים כי ניסיון ההבחנה בין דמוקרטיה לא- ליברלית לבין דמוקרטיה ליברלית הוא בעייתי . בלי קשר לשאלה לאן מובילים שינויי משטר, כפי שיתוארו להלן, קל להיווכח שמה שמתקרא דמוקרטיה לא- ליברלית הוא בראש ובראשונה לוקה ומוחלשת . כל דמוקרטיה, ולכן גם דמוקרטיה לא- ליברלית, אמורה לקיים מינימום של ערובות המבטיחות ייצוג נאמן של האינטרס של תושבי המדינה והגנה על חירותם, לרבות העיקרון של הפרדת רשויות ( או, ליתר דיוק, ביזור הסמכויות או מערכת של איזונים ובלמים ) , המונע צבירת כוח יתר בידי אחת מזרועות השלטון . והנה, זהו עיקרון שמותקף חזיתית על ידי הדמוקרטיה הלא- ליברלית, במיוחד באמצעות החלשת הכוח המאזן של הרשות השופטת . זהו כוח מאזן חיוני במיוחד במשטרים פרלמנטריים, שבהם אין הפרדה של ממש בין הרשות המבצעת למחוקקת, וגם הפונקציה הביקורתית- פיקוחית של הרשות המחוקקת היא חלשה . הדמוקרטיה אמורה לספק הגנה גם למיעוטים קבועים, ואילו ההחלה הגורפת של עקרון "הרוב מכריע" המאפיין דמוקרטיה לא- ליברלית מפקיר את המיעוטים הקבועים לשרירות ליבו של הרוב . ספק אם משטר שאינו מעניק הגנה כזו ראוי להיקרא דמוקרטיה, שהיא שלטון העם, העם כולו . יתר על כן, אין דמוקרטיה של ממש, גם לא במובן הפרוצדורלי בלבד, ללא מחויבות בפועל לחופש הביטוי . תהליך הבחירות החופשיות, שבלעדיו אין דמוקרטיה, מאבד את משמעותו אם אין חופש לבטא דעות והשקפות שונות, ובכלל זה ביקורת על השלטון . גם היסוד הזה, שהוא נשמת אפו של המשטר הדמוקרטי, מותקף חזיתית בתהליך של הפיכת המשטר לבלתי ליברלי . ההנחה, אם יש כזו, שהרשתות החברתיות יכולות לשמש תחליף לכלי התקשורת המסורתיים ולספק שוק דעות יעיל היא אשלייתית . הדבר אינו אפשרי בעיקר בשל הנטייה החזקה של האזרחים להתרשת רק ברשתות המשקפות את הדעות שהם מחזיקים בהן, נטייה Yascha Mounk , The PeoPle vs . DeMocracY : WhYo ur FreeDoMis in Danger anDh oW2 To s ave iT ) 2018 (
|
|