|
|
Page:10
01׀ הקדמה את תעודת הזהות הביו-אתית הישראלית בקושי מתודולוגי ומעשי — מהו מקור ומהו חיקוי של הכרעות בחברות אחרות ? מה מייצג באופן אותנטי את "הישראליות" ? מה נכפה כאילוץ פוליטי או כפשרה בין מחנות ניצים בחברה הססגונית המתהווה בישראל — חברה רב-דתית, רב-עדתית, מודרנית, ליברלית, טכנולוגית וחילונית-מסורתית ? התובנה כי עדיין לא קיים מאמץ עקבי ושיטתי בתחום זה היתה הזרז ) קטליזטור ( של המיזם "ביו-אתיקה כחול לבן", ששם לו למטרה לפצח את המרכיב הישראלי, אם קיים, בהכרעות הביו-אתיות בישראל . התגובה האוהדת וההתגייסות של עמיתַי למיזם הם העדות לחיוניותו וחשיבותו של דיון זה . הפֵּרות של המיזם הזה כפולים : ראשית, הנגשה והצגה רחבה ומעמיקה של הביו-אתיקה הישראלית הן במבט כללי דוקטרינלי והן בהתייחסות לסוגיות ספציפיות העומדות על סדר היום החברתי-משפטי . מן הבחינה הזו, הספר מיועד הן לציבור העוסק בדילמות אתיות ביום-יום, כמו רופאים, משפטנים, אנשי אקדמיה, נציגי ציבור ומחנכים, והן לקהל הרחב הפוגש תדיר דילמות אתיות-רפואיות בשיח הציבורי ומבקש להעמיק בהן . שנית, פרויקט זה חייב את החוקרים והמלומדים הישראלים העוסקים בתחום הביו-אתיקה לבחון את כתיבתם ואת עמדותיהם אל מול עולמות התוכן וההשפעה של ביו-אתיקה יהודית, אירופית, אנגלו-אמריקנית ועוד, ולזהות את התבנית שעליה הם נשענים . זיהוי התבנית מאפשר לקבוע אם אנחנו יוצרים ויוצקים תוכן ייחודי לסוגיות בביו-אתיקה או שמא אנחנו כותבים בעברית את שאחרים כותבים בלעז . בספר זה התברכנו בכותבים המייצגים חלקים שונים בישראליות העכשווית : נציגים של "דור המייסדים" ונציגים של הדור הצעיר ; דתיים ושאינם מגדירים את עצמם כך ; אנשי אקדמיה ואנשי רגולציה המעורבים באופן מעשי בהכנה, ביישום ובביקורת על חקיקה ורגולציה בישראל . כל כותב מייצג כמה נקודות השקפה, וכולן יחד נפרשת פנורמה רחבה . עיקרי הפרקים השונים הוצגו על ידי הכותבים בפני כל משתתפי הקבוצה בכמה מפגשים . לאחר משוב ובסיום הכתיבה עברו הפרקים בקרת עמיתים חוזרת . לספר חמישה שערים . השער הראשון מבקש לפרושׂ את היסודות של המבנה ואת המסגרת הרעיונית לביו-אתיקה בישראל . בשני פרקי המבוא הראשונים, אסא כשר ואנוכי קוראים כל אחד תיגר ) במפורש או במשתמע ( על ההגמוניה של הביו-אתיקה האנגלו- אמריקנית בישראל, ומבקשים להכיר באוטונומיה הביו-אתית הישראלית . אף שאנו מציעים מערכת עקרונות, הן חופפות רק בחלקן, והדיון הדוקטרינלי בהן עוד יימשך . שפרה שורץ פורשֹת בפנינו במבט היסטורי את שורשיה של התרבות הרפואית-אתית משחר ייסודה של מערכת שירותי הבריאות בישראל, סקירה החיונית להבנת ההתפתחות וההבניה של ערכים במערכת הבריאות בישראל . חותם את השער הראשון מאמרו של מרדכי הלפרין על אודות ההשפעה המתבקשת של הביו-אתיקה היהודית על הנורמות הביו-אתיות בישראל . השערים הבאים עוברים מן הכלל אל הפרט, בבחינה מעמיקה של סוגיות מסוימות בתחומי הרפואה והמדע .
|
הקריה האקדמית אונו, המרכז למשפט רפואי וביו-אתיקה
|