|
|
Page:9
מבוא | 9 בספר חמישה שערים : השער הראשון – על למידה משמעותית והוראה משמעותית בשער זה כלולים פרקים העוסקים בהיבטים גנריים של למידה משמעותית והוראה משמעותית . בפרק הראשון – ״מהי המשמעות של למידה משמעותית ? האם הוראה פרונטלית יכולה להיות משמעותית ? ״ – נדונה משמעות המושג למידה משמעותית לפי אתר משרד החינוך ולפי התאוריה של הפסיכולוג החינוכי דיוויד אוזובל ומוצגות השלכותיו הדידקטיות . בפרק השני – ״׳מטרת השיעור היא שהתלמיד יִלְמַד ולא שהמורה יְלַמֵד' – על הקונסטרוקטיביזם והשלכותיו על הלמידה וההוראה״ – מזוהה המושג למידה משמעותית עם המושג למידה קונסטרוקטיביסטית . פרק זה עוסק בקונסטרוקטיביזם כתאוריית למידה ובהשלכותיו על הלמידה ועל ההוראה . הפרק השלישי – ״פרדיגמת בוני הכלים ( the toolmakers paradigm ) לעומת מטפורת הצינור ( the conduit metaphor ) ״ – הוא עיבוד מאמרו של הבלשן מיכאל רדי ( 1979 Reddy, ) . מאמר זה מנהיר את ההבדל בין התפיסה המסורתית של תהליך התקשורת בין בני אדם לבין התפיסה הקונסטרוקטיביסטית של תהליך זה באמצעות מטפורה מקורית ומעניינת . מאמר זה רלוונטי מאוד לבחינת הלמידה המשמעותית וההוראה המשמעותית, שכן תהליך ההוראה הוא ביסודו תהליך של תקשורת בין בני אדם . בסוף הפרק מוצג יישומה של פרדיגמת בוני הכלים ללמידה ולהוראה של מושגים . השער השני – היבטים לשוניים ופסיכולוגיים המהווים אתגר להוראה המשמעותית בפרק הרביעי – ״על מילים ומונחים בשפת היומיום ובשפה הדיסציפלינרית״ – מוצגים כמה הבדלים בין השפות המקצועיות ( הדיסציפלינריות ) לבין שפת היומיום וכן הקושי הנובע מכך שלעיתים משמעותם המקצועית ( הדיסציפלינרית ) של מונחים שונה ממשמעותם היומיומית . נושא זה קריטי ללמידה משמעותית ולהוראה משמעותית, שכן אם המורה מדבר בשפה דיסציפלינרית והתלמידים שומעים אותו באוזניים יומיומיות – הרי הדבר עלול להיות מקור לתפיסות שגויות ומכשול ללמידה משמעותית של הנושא הנלמד . בפרק זה מוצע כיצד להתמודד עם קושי זה בהוראת הדיסציפלינות במערכת החינוך . הפרק החמישי – ״חיבורו של דני, או : האם צריך לדבר בשפת ה - SC ? ״ – מתאר בדרך היתולית ומוגזמת מה קורה כאשר מתעקשים להשתמש באופן גורף בשפה המדעית בהקשרים יומיומיים .
|
|
|