|
|
Page:13
מבוא | 13 מבחני קבלה באחד ממכוני המיון הגדולים בארץ . מועמדים לעבודה בנציבות שירות המדינה חוֹוים יום ארוך ומפרך של מבחנים קוגניטיביים, אישיותיים ובין - אישיים . עורך דין שרוצה להצטרף למאגר של שמות מועמדים לעבודה בלשכה של שופט, עוד בטרם נקבע שהוא מועמד לתפקיד ספציפי כלשהו, עובר מבחני מיון אישיותיים קפדניים רק כדי ששמו יתווסף לרשימה . אבל לימודי הוראה ? ברוב מדינות העולם כדי להתקבל ללימודי הוראה די בממוצע מסוים בתעודת הסיום של בית הספר התיכון או במבחני הבגרות ( ובחלק מהמקצועות ציון פסיכומטרי מסוים או ממוצע לימודים אקדמיים עבור אקדמאים שבאים ללמוד הוראה ) . ברבים מהמוסדות להכשרת מורים מקיימים ריאיון אישי קצר ולא סטנדרטי לפני הקבלה הסופית . לפעמים מקיים את הריאיון ראש מסלול הלימודים ולפעמים מורה מן המכללה או רכז הרישום . זהו בדרך כלל ריאיון לא מובנה, והשאלות משתנות ממראיין למראיין . סיכום הריאיון נרשם לרוב בקצרה בצורה חופשית ולא מובנית, וכמעט שלא ניתנים ציונים במדדים מוגדרים . יש בוודאי יוצאים מן הכלל, כלומר מוסדות שמקיימים הליך מיון סדור, אבל גם זה בדרך כלל רק עבור חלק מהמסלולים או התוכניות הייחודיות בתוך מוסד הלימודים . אפשר אפוא לומר שהמיון למקצוע ההוראה אינו סטנדרטי ושונה ממוסד למוסד או ממסלול למסלול באותו מוסד . לכן אין כל דרך לשמור מידע על המועמדים במאגרי מידע וגם לא לקיים מעקב שבעקבותיו יהיה אפשר להציע שיטת אבחון לקבלת המועמדים המתאימים ביותר . כלל ידוע בעולם המיון התעסוקתי הוא שללא סטנדרטיזציה בתהליכי המיון אי אפשר להשיג ציוני מיון תקפים שינבאו את ההצלחה העתידית במקצוע . לפיכך התנאי הראשון לשיפור המיון ללימודי הוראה הוא קביעת מערכת סטנדרטית לבחירת המועמדים . סטנדרטיזציה של המערכת פירושה : תהליך מיון אחיד לכל המועמדים סטנדרטיזציה בין המבחנים המתקיימים במועדים שונים אחידות בתהליכי המיון במוסדות השונים לאותו מקצוע בתוך מערכת אחידה ( כגון משרד החינוך ) לנוכח דרישה זו לקיומה של מערכת מיון סטנדרטית ותקפה לבחינת ההתאמה האישיותית ללימודי הוראה הוקמה מערכת מסיל"ה, שספר זה מתאר אותה לפרטיה .
|
|
|