|
|
Page:3
מ ב ו א מסכתות תמיד - מידות 3 ( שם פ"א מ"ג ) , "בא לו לפשפש הצפוני" ( פ"ג מ"ז ) , ועוד ועוד . יפה הגדיר זאת ברויאר כ"פועל" ו"בינוני" . במשנת מידות אין סגנון סיפורי משום שאין בה סיפור עלילה, אך גם שם ניכרת הצורה הסיפורית : "איש הר הבית היה מחזר" ( מידות פ"א מ"ב ) , "והן אומרים מה קול בעזרה" ( שם ) , "ומקום היה שם" ( פ"א מ"ט ) . סגנון זה אינו ייחודי למסכתות תמיד ומידות ; עמדנו עליו בפירושנו לביכורים פ"א מ"ג, בפירושנו למסכת יומא ובפירושנו למסכת סוטה שהיא מסכת מעורבת שיש בה משניות "רגילות" ומשניות סיפוריות, הרוויות אגדה והגדה . גם במסכת פרה פרק ג חוזר סגנון זה : "באו להר הבית" ( מ"ג ) , "לא מצאו משבע . . . " ( מ"ה ) , "וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה" ( מ"ו ) , ועוד . בדיוננו אף זיהינו מונחים המיוחדים לסוגה זו . במבוא למסכת ביכורים הצענו את מאפייני הסגנון, ובעיקר עמדנו על סדרת מקבילות פנימיות, כלומר תיאורים שונים העוסקים בנושאים שונים ומשתמשים באותם מטבעות לשון ספרותיים . הסגנון הדומה של משניות המבוססות על מסכתות המקדש מידות פ"ה מ"גמידות פ"א מ"ד שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ( ואחרי זה הפירוט ) שש לשכות היו בעזרה שלוש בצפון ושלוש בדרום ( ואחרי זה הפירוט ) כך גם המשפט "כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש" ( פ"ב מ"ו ; פ"ה מ"א ) ; משפט זה נלקט ממקור משותף, כפי שנראה בפירושנו למשניות אלו . כמו כן המשפט "ושני פשפשין היו לו לשער הגדול" ( מידות פ"ד מ"ב ; תמיד פ"ג מ"ז ) , אותו משפט שהעריכה המאוחרת שילבה אותו בהקשרים של שערים שונים . לנוחות העיון סידרנו, במבוא למסכת ביכורים, סדרה ארוכה נוספת של מקבילות כאלו . הסגנון המיוחד והמקבילות הפנימיות מצויים בסדרת משניות : כל מסכת תמיד - מידות, יומא פרקים א - ז, פרק ג במסכתות פרה וביכורים, פסחים פרק י, סוטה פרקים א - ג שבהן משולבות משניות רגילות, שקלים פרקים ה - ו, ואולי גם סנהדרין פ"ד מ"ב - מ"ה, ומשניות בודדות שונות . עם זאת, לכל אחת ממסכתות הזיכרון מונחים ייחודיים, ויש לה עורך ספציפי ( להלן תמיד סוף פרק ד, פ"ה מ"ב ) . המשניות מהסגנון הראשון בוודאי אינן "היסטוריות" . עמדנו על כך במבוא למסכת זבחים . העדות לכך היא המחלוקות בשאלות עיקריות שאי אפשר שלא היו מוכרות לזוכרי המקדש, כגון השאלה האם השחיטה היא בבית המטבחיים בעזרה מצפון למזבח, או על המזבח עצמו . עדות אחרת לכך היא התוספות למשנת סוטה . במינוח "תוספות" אנו מתכוונים למחלוקות ההלכתיות ששובצו בין משניות ה"זיכרון" . אלו הם דיונים בית מדרשיים רוויי מחלוקות ופרטים הלכתיים שאנו בפירושנו, כמו גם רוזן - צבי בספרו,
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|