|
|
Page:11
11מבוא לפיכך באמת מקומה של ההלכה בדיני כריתות . הלכה זו הועברה למסכת תמורה וזכתה לפרק שלם שבעצם חוזר על אותה הלכה ) תפיסה הלכתית ( פעמים מספר . ן להמיר, וממילא העיסוקהיעדר היצירה של תורה שבעל פה בתחום זה מוסבר בפשטותו . אי במי שעבר עברה הוא מצומצם . מותר להמיר במקרה של קרבן שנפסל ) אבד, מת, נעשה בעל ( , כל הפרטים ברורים, ויש לברר רק מספר נעלמים קטן . ההרגשה היא שהעורכים לא 'מום וכו מצאו במסכתות האחרות ביטוי לייחודה של התמורה ורצו מסכת מיוחדת כדי להדגיש את נושא, ובעיקר את ההיבט הרעיוני שנדגיש להלן . על כן הציגו מסכת מלאכותית שבה עריכותה שונות וחזרות על אותן הלכות בעריכות שונות ובפירוט יתר ) פרק ד ( , פירוט בדיני בדק הבית ) דינים אלו זכו להיכלל כאן משום שעליהם אין דין תמורה חל ( . וחדת לתמורה ? כאמור אין זה ריבוי ההלכות, אלאמהי הסיבה שבגללה רצו להקדיש מסכת מי , הקרבן 5 הפן העקרוני . הפן העקרוני הוא שקיים משולש בל יינתק בין החטא המיוחד והמוגדר המיוחד שנקבע לכך והאדם המקריב . הקרבן אינו מס שאדם צריך להרים או רוצה לתת, אלא 6 הוא בעל חיים מיועד שהבעל קבע ) בהתאם לפרטי ההלכה ה אין זה משנה מה "מבחינת הקב ( . יובא, אם ריבונו של עולם ציווה ) אִפשר ( שאדם יביא קרבן, לא חשוב לו אם הקרבן יוחלף . לכל היותר היה צריך לצפות לדרישה שההמרה תהיה בערך הרֵאלי לפחות ) או כמו פדיון מעשר שני, [ ( . איסור ההמרה בא להדגיש ] ויקרא ה טז"ואת חמישִתו יוסף עליו"ערך רֵאלי ותוספת, בבחינת את הקשר בין החטא והקרבן, קשר שנקבע על ידי החלטת אדם, אך בלתי ניתן לניתוק . במסגרת זו חל איסור גם על שיפור הקרבן ועל תוספת לו . במקביל, התפיסה הזאת מחייבת לא להשהות 7 "יםעדרים עדר"ל מעוניינים שלא יעשו "את הקרבן שכן הוא עלול להיפגם, ואף חז . רעיון מרכזי זה מאפיין את עבודת המקדש היהודית, ולכן רצה העורך להקדיש לו מסכת בגלל ייחודו . תופעה דומה וקצת שונה נראה גם במבוא למסכת קינים . מרמזים אולי לתופעה נוספת של גידול "מעבר לכך, דברי האמוראים שלא יעשה "עדרים עדרים גדים לה, אבל אולי התנגדותם מרמזת שהיה זה נוהג קייםל מתנ"עדרי קודש מחוץ למקדש . חז שהם נאבקו נגדו . כשם שלא רצו שיהיו למקדש אדמות, כך התנגדו לעדרים השייכים למקדש . מבהמת קודש או מצאן קודש ניתן להפיק רווחים, והשהיית הקרבן מאפשרת זאת . איננו יודעים שלאחר"המצאה"אלי מתופעה היסטורית ( אולומר האם לפנינו תופעה של ימי הבית ) זיכרון רֵ החורבן . איננו יודעים גם האם המניע הוא חסידות של אנשים פרטיים, או רצון של הממסד או הרצון הנקודתי להתנדב ולהביא קרבן נדבה . 5 . 'כגון זכר או נקבה, בן שנה או יותר וכו 6 פה בלבד, אך הוא מונחועוד . זה מונח של תורה שבעל, ב"ו, סב ע"ג ה", ביצה פ'ירו ; א"א ; כד ע"בבלי, יח ע 7 אמוראי .
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|