|
|
Page:9
9מבוא עריכת המשנה התופעה הבולטת ביותר בפרקים הראשונים היא תופעת החזרות . שלושת הפרקים הראשונים מארגנים את אותו החומר פחות או יותר בצורות עריכה וסיכום שונות . בכל אחד מהפרקים יש חדשים רבים, אבל גם חזרות רבות, למשל העיקרון שהכול ממירים מופיע לראשונה פרטים במשנה הראשונה במסכת . במשנה ו באותו פרק נאמר שוב שציבור ושותפים אינם ממירים . א נקבע שהכול ממירים חוץ מציבור, וזאת במסגרת סידור ההבדלים בין קרבנות"בפרק השני במ פרק מסודרים ההבדלים בין תמורה וקודשים, ושוב אנו שומעים יחיד לציבור . במשנה ג באותו שציבור אינו עושה תמורה . חזרות כאלה הן תופעה חוזרת בשלושת הפרקים הראשונים, וגם ה אם כי במידה פחותה . בכל אחת מהעריכות יש תוספות, נושאים חדשים או - בפרקים ד כמות החזרות קטנה יותר ) בעיקרה - מחלוקות במה שבעריכה הקודמת היה מוסכם . בפרקים ד מהחצי השני של פרק ה ( , אך עדיין התופעה קיימת . העריכות השונות מארגנות, כל אחת בדרך ב השוואה בין קרבנות יחיד לקרבנות"א ( , בפ"אחרת, את ההלכות, פעם סביב השאלה מי ממיר ) פ . פרק ז חוזר לשיטה זוד השוואה בין ולד לתמורה"פ - ג"ציבור ) לגבי המרה ושאלות קרובות ( , בפ ומשווה קודשי מזבח לבדק הבית, בפרק זה חזרה מועטת יותר על הלכות ממשניות קדומות במסכת, אך חזרה על הלכות ממסכת בכורות וחולין . בסוף הפרק השוואה אחרת בין נקברים ין בערלה, בחול – ונשרפים, ואגבה כפילויות עם מסכתות רבות שדנו בנפרד בכל אחד מהפרקים שנשחטו בעזרה, בעגלה ערופה וכן הלאה . במשניות אלו בולט הקשר של תמורה עם מסכתות אחרות שיש לה אִתן תשתית הלכתית ושפה הלכתית משותפת . ריבוי העריכות מלמד על המשימה הכבדה של עורך המשנה שצריך היה למזג את העריכות ת פירקה את היחידות הקדומות ולאסוף את כל ההלכות החשובות . בדרך כלל העריכה הסופי במקרה שבו העריכות הקדומות נותרו כמות שהן . חזרות, הכפלות וסתירות יש גם במסכתות אחרות, אך מסכת נגעים ומסכת תמורה בולטות בכך . במסכת נגעים נטען שלפנינו שקיעין של הלכה כוהנית ) לאו דווקא צדוקית ( . חכמים עסקו רק ה בידי הכוהנים, והעיסוק בבית המדרש בנושאים אלו היה מועט . מעט בנושא וממילא הידע הי ל, אך תופעת "במסכת תמורה התמונה אינה כה קיצונית . אין סימנים שההלכה אינה של חז העריכות השונות נותרה ומחייבת הסבר . . 3 ג"ז מ"דיון חשוב על סדרי העריכה של המסכתות השונות בסדר קודשים יש בפירושנו לפ נות שלגביהם נדונה שאלת ההמרה הם הבכור והמעשר ) מעשר בהמה ( . בפרקים אלושני הקרב יש כפילות וסתירות עם משנת בכורות, אך שוב אין ספק שהשפה היא אותה שפה והתכנים . ג"ג מ"וראו גם מעילה פ 3
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|