|
|
Page:6
מסכת תמורה 6 ההסבר המשפטי הוא שהקדש אינו יורד מקדושתו על ידי פעולת דיבור ) המרה ( , אך עולה לקדושה בדיבור בלבד . אפשרות הסבר אחרת היא שלפנינו קנס כדי שלא יבואו להמיר קרבנות, את הקרבן במהירות למקדש, אחרת וודאי שלא ימירו בקרבן נחות . האיסור להמיר מחייב הב ב נראה שהסבר הקנס מתאים יותר . "א מ"הוא ייפסל או ימות וההפסד יהיה כפול . בפ ההמרה הנעשית באיסור חלה, ויוצרת משמעויות בשני מישורים : א . הבהמה הקודמת נשארה קדושה וחלים עליה כל דיני הקרבן . רת שאלות שבהן יש להחליט, כגון לאיזהב . הבהמה השנייה גם היא קודש אבל היא מעוררת סד קרבן תיועד, מתי צריך להביאו, מה קורה אם נפסל, אם נגנב, אם נפל בו מום וכן הלאה . בכל השאלות הללו תדון המסכת . שני הפרקים האחרונים עוסקים בנושאי קרבנות אחרים : אילו של פרקים אלו לגוףקרבנות נפסלים בשל אי התאמה, ומה דינו של קרבן שנפסל . קשריהם המסכת יידונו להלן בסעיף העוסק בסדר המשנה . כמו כל מסכתות המשנה החכמים האחרונים הנזכרים במסכת הם חכמי דור אושא, אם כי א מצויה עדות"ג מ"לעתים מתברר שהם חוזרים או עורכים מחלוקות שקדמו להם . כך למשל בפ ג היא"ה מ"ושא נחלקים בהסבר המחלוקת . פשל חכמי דור יבנה על ימי הבית, וחכמי דור א ב שפירושנו לה הוא דוגמה לכך במסכת"ב מ"א ; פ"ד מ"דוגמה נוספת לכך, וכן פירושנו לפ ג ) רגלה של זו ( ; "א מ " ( ; פ"רע"ב ) מהו"א מ" תקדימים מספר או סיכום ברייתות קדומות כגון פ מרו לו הקדש עושה תמורה ( , וכןו ) א"א מ"ה ) אין בית הפרס ( ; פ"א מ"ד ) אין המדמע ( ; פ"א מ"פ ג המסכמת כללים מדורות קודמים, ופעם המשנה מסבירה את מחלוקת חכמים "ב מ"המשנה בפ ד ( . "ג מ"פ – ורבי אליעזר ) מדור יבנה המסכת כולה עוסקת בדינים שנהגו רק בימי הבית, ובדרך כלל ניתן לקרוא אותה כאילו הבית עדיין קיים וכל סדריו נמשכים . זאת בניגוד למסכת בכורות שרואה לפניה את הלכות בכור שהשתנו לחלוטין . אבל הלכות תמורה לא השתנו בחורבן, אלא פשוט פסקו מלהתקיים . עם ישם את ההלכה העוסקת במקדש לדיני כשרות של ימיו . כלומר הואו החכם מי"ו מ"זאת בפ א "ג מ"רואה לפניו לא רק את סדרי העבר, אלא גם ) או בעיקר ( הלכות אקטואליות . כמו כן בפ ה, כמו במסכת בכורות מדובר בפשטות על ההלכה הנוהגת לאחר החורבן . מלבד זאת"ו מ"ובפ יה ללמדה כאילו כל סדרי המקדש ממשיכיםהמסכת עוסקת בהלכה של ימי הבית, וניתן ה כתקנם . כאמור, גישה זו של דיון הלכתי תאורטי רגילה במשניות המקדש . כך למשל משנת נזיר או מסכת זבחים מדברת על הלכות העבר בלשון הווה . קשה לקבוע האם לשון זו באה לשדר שההלכה שהמקדש ממשיך להיות קיים, אםזמנית ונוהגת תמיד והפרעות ההווה הן זניחות, או - היא על לא בפועל אז לפחות בתודעה . גם הלכות טהרה משקפות ברובן ציבור שומר טהרה, אף על פי
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|