|
|
Page:9
מבוא 9 פישעה שהיובל נוהג, אבל כהראשונה בפרק ז דנה בפרטים שונים של המקדיש שדהו בהמשנה לא עוצבו במסגרת דיני ערכין אלא במסגרת דיני מכירה, והועברו למסכת השראינו פרטי ההלכ שלנו ללא התאמה מספקת . המכירה עצמה מתוארת במונחים מקראיים שאינם מפרשים את םכללי הביצוע . חסרים פרטים חיוניים לעסקה, ובמקום שמופיעים פרטים הם פשוט מועברי הקדומים באופיים וגם הם הועברופרטיםמצוייםממשנה אחרת בדיני ממונות . גם בתוספתא " ( מתחום אחררטושיןלפ"ז מ"א ; מ"ב ( , כולל העברת מונח ) "פירושנוראומדיני ממונות אחרים ) , אך הוא פותח במסגרת דיןפהלפ"ז מ"ד ( . דין חומש הוא פיתוח של תורה שבעלפירושנוראו ) גם למציאות הכלכלית שבהביטויישלפ"ז מ"ג ( , ובמשנת מעשר שניפירושנוראוי ) מעשר שנ אין רכוש . הדיון כולו אפוא לאישהיש רכוש, ואילו אצלנו נשמרת הגישה הפורמלית שישהלא של שדה שלא נגאל, וכל הפרטים מועברים מנושאים אחרים . ולחז"ל מסורת מה דינןתאורטי ; אי ( ,בהגודל "זרע חומר שעורים" ) פ"ג מ"בהגדרתמשתמשתלהלןאחוזה המשנהשדהשלבהקשר " לא שימשה בספרות חז"ל, אך חומר" או "חמר" . מידה זו של "חומר"בו שזורעיםהוא שטח היא נדונה אגב פסוקי המקרא . זו אפוא לשון מקראית ולא לשון חכמים . לעומת זאת הדוגמאות , מתקופת בית שני או מלאחריו . רֵאליותהן ) שם ( המחוז"חולתסיבסטי" ו"פרדסי" שדה מקנההקדשת שדה הייתה כמובן אירוע רגיל בימי הבית, ואולי גם אחריו הוקדשו שדות למערכת הקדשת הצדקה והעיר . הדיון הוא מעשי, פותח במעשה שהיה ) פ"ח מ"א ( . יש בו דיון מפורט בדרכי הפדיון אותהמכיריםוסס, מן הסתם, על מציאות חיה שחכמיםוכיצד מחשבים את החומש, דיון שמב זה רק שלוש משניות שבעצם רֵאליערכין מקדישה לדיון מסכתהיסטורי . יכרון, או מזמחברתם עוסקות בדרכי פדיון החומש . הדיון מפורט אפילו יותר מאשר הדיון בפדיון חומש של מעשר רֵאליתשאלה מעשית, או גם של שאלהשליכרוןשני, וניכר שאין זה רק דיון תאורטי אלא ז בימי החכמים . חרמים " . החרם הוא מונח בעייתי, ומשנתנו תורמת רק חרמיםמ"ז ( עוסק ב" - השני של פרק ח ) מ"דחציו הקשרים, חלקם כלליים ובחלקם הכוונה לפעולהבסדרתמופיעמעט להבנתו . במקרא החרם השאלה אינה מהו החרם בישראל ובעמי וננוספציפית שיש לברר את מהותה . מבחינתו של די וגלוי,סרוּהיה פךהיו חכמים להבין מהפסוקים . עבור חכמים כל התנ"כוליםקדם, אלא מה י
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|