|
|
Page:7
7מבוא תוכן המסכת סקת בכל הבכורות : בכור אדם ) פ"ח ( , בכור בהמה טהורה ) פ"ב ( ובכור בהמה טמאה ת עוהמסכ שא נכלל במסכת משום הדמיון בין בכור בהמה ו ) פ"א ( . הפרק האחרון עוסק במעשר בהמה ; הנ בכורות דין שונה . הטהורה ומעשר בהמה . לכל אחד מ בכור אדם הנזכרים במקרא . לאחר הפדיון בכור אדם נפדה בחמש סלעים, שהן תחליף לחמשת השקלים וחמש הסלעים שייכות לכוהן . בתורה ) במדבר ג יג ואילך ( נמצא סיפורהילד הופך לילד רגיל, ה הם תעל ייסודה של המצווה וכיצד נועדו הבכורים מלכתחילה לשמש ככוהנים, ועקתמר מסורת,בפרטי הנפדים על ידי הכוהנים הממלאים במקומם את תפקידי הקודש . לא נעסוק בפועל אין לה כל חשיבות הלכתית . מבחינתם של חכמים המצווה מתחילה ונגמרת בכך טלת על האב, ובהיעדרו היא מוטלת על הבן עצמו . ומשהכוהן פודה את הילד הקטן . המצווה המצווה אין השפעה על פרטיה, והוא איננו חלק מההלכה עצמה . הלהסבר שבתורה כיצד נוצר רות ההלכה נזכר פדיון הבן לעתים קרובות, אבל ה הלכה למעשה ? בספהאם התקיימה המצוו ושין פ"א מ"ז נקבע שהאבדיכמעט כל האזכורים הם ברמה העקרונית . כך, למשל, במשנה בק רם עדיין ניתן לטעון שהמצווה לא זכתהבחייב לפדות את בנו, ולהלכה זו מקבילות רבות . בספרות התנאית אין עדויות לפדיון בן הלכהאגב, אךלהתקיים . פדיון הבן נזכר גם דרך מקורםלמעשה . עם זאת אין גם כל סיבה להניח שהמצווה לא קוימה, וגם איננו שומעים שו שאלה האם אדםה . אמנם במקורות מצינו גם את 1 המרמז שבני ישראל נכשלים במצווה זו ם זו איננה בהכרחצמו ) להלן פ"ח מ"ו ( , כלומר שלא נפדה בילדותו, ברחייב לפדות את ע שאלה מעשית, היא לא יותר רֵאלית מההלכות האחרות העוסקות במצב הרגיל שהאב פודה ה עלולה להיות מעשית אך לא נפוצה . היו יתומים, והיו מן הסתם לאר על כן, השאת בנו . ית . עדיין אין בכך ראיה שהתופעה של סרבנות בפדיון הבן הייתה נפוצה . םגם סרבני וות הלכה למעשה . מספרות חז"למצאלשרי יהעיסוק בשאלה תלוי בהערכה הכללית האם שמרו בנ 1 נשמע הציבור להלכה, ולחכמים . אבל במחקר קיים זרם גדול של חוקרים הסבוריםכללמשתמע שבדרך ה . הם אבל בתחום רגיש זה עדותם של חז"ל אינה מהימנשאמנם תמונה זו מצטיירת מספרות חז"ל רת מצוות יש מקום לתחושתשמיס סיל במעוניינים להציג את הציבור כשומע לדבריהם, שכן רק ע . יתר על כן, הם מתארים בעיקר את חברתם ושם אכן נשמרו המצוות, אך לאשלהםהשליטה וההנהגה במידה מסוימת הוא משתק את המחקר ההיסטורי שלבציבור הרחב . הוויכוח המתודולוגי מסובך, ו בור שמר על ההלכה, עםהציוותציאהתקופה . אנו סבורים שבאופן כללי ספרות חז"ל מייצגת את המ מים הלכתיים מוגדרים . היו תחומים שעליהם הייתה השמירה חלקית יותר . לתחוזאת אין בכך תשובה חלופות קיצוניות . בחברה דתית שומרת חוק תמידזאת ועוד . שמירת מצוות או אי שמירתן הן שתי ) שרמר, חכמים ושלטון ( . ירהשמולבמצויים אנשים שמקפידים פחות, ותחומים שזוכים לפחות תשומת אן את השאלה הכללית, אלא מה אנו יודעים על שמירתה של כל מצווה לחוד . כךים כעל כן איננו שואל דויות הרלוונטיות בכל משנה ומשנה . שאלנו גם במשניות אחרות, וריכזנו את הע
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|